מחנה 87: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערך חדש מאתר גילי חסקין (באישורו): מחנה 87 הבריטי) |
(העשרה מאתר גילי חסקין (באישורו): מותו של יוסף הירשברג ליד המחנה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לפי [[גילי חסקין|גילי חסקין]], המחנות הבריטיים הקלו על פרנסתם של תושבי פרדס חנה והיו גורם חשוב בשגשוג המושבה בשנות ה-40: חקלאי המושבה מכרו להם מזון, ותושבים רבים הועסקו בהם בתפקידים שונים.<ref name="hk-ph"/> הצבא עודד את האיכרים לגדל ירקות לחיילים, ובמושבה נפתחו בתי קפה ובתי מלון שבהם בילו החיילים והקצינים בזמנם הפנוי.<ref name="hk-ph"/> ראו גם [[הביטחון בפרדס חנה עד קום המדינה]]. | לפי [[גילי חסקין|גילי חסקין]], המחנות הבריטיים הקלו על פרנסתם של תושבי פרדס חנה והיו גורם חשוב בשגשוג המושבה בשנות ה-40: חקלאי המושבה מכרו להם מזון, ותושבים רבים הועסקו בהם בתפקידים שונים.<ref name="hk-ph"/> הצבא עודד את האיכרים לגדל ירקות לחיילים, ובמושבה נפתחו בתי קפה ובתי מלון שבהם בילו החיילים והקצינים בזמנם הפנוי.<ref name="hk-ph"/> ראו גם [[הביטחון בפרדס חנה עד קום המדינה]]. | ||
ליד המחנה נבנה מגדל מים | ליד המחנה נבנה מגדל מים, היחיד ברשימת אתרי השימור שבנוי לבנים, ששרד עד היום: [[מגדל המים המרובע הנמוך]]. גם [[הקסרקטינים הבריטיים]], שלושה מבנים בשטח הפתוח בצפון המושבה, הם שרידים מאותם שנים. שניהם נכללו ב[[נספח השימור לתוכנית המתאר]].<ref>{{ציטוט נספח השימור}}, כרטיסי אתרים 1.9 ו-4.3, וסעיפים 4.5.4 ו-4.5.6 (עמ' 60).</ref> | ||
ימים ספורים לפני פינוי המחנה, ב-14 באפריל 1948, נורה יוסף הירשברג, חקלאי מפרדס חנה שעבד בגינת ביתו הסמוכה למחנה, מירייה בודדת שנורתה מכיוון המחנה, ומת בדרכו למרפאה. לפי חסקין, בני המקום סברו שזו הייתה נקמה של חייל בריטי, אבל הסברה הזאת לא נבדקה, וייתכן מאוד שהיה זה כדור תועה. ראו [[ברוש הירשברג]].<ref name="hk-tour">גילי חסקין, [https://www.gilihaskin.com/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%a1-%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94/ "סיור בפרדס חנה וסביבתה"], אתר גילי חסקין, 2020. החומר מובא באישור המחבר.</ref> | |||
== מבית עולים למרכז גריאטרי == | == מבית עולים למרכז גריאטרי == | ||
גרסה אחרונה מ־13:44, 22 בנובמבר 2026

מחנה 87 היה מחנה של הצבא הבריטי בצפון פרדס חנה, שהוקם ב-1942, בימי מלחמת העולם השנייה, על אדמות שהופקעו מחקלאי המושבה. אחרי עזיבת הבריטים הוקם בשטחו מחנה העולים הגדול, ובהמשך המעברה. כיום עומדים על חלק מהשטח המרכז הגריאטרי "שהם" ואזור תעסוקה ומסחר, ומהמחנה הבריטי נותרו כמה מבנים בודדים.[1]
הקמת המחנה
בפרדס חנה הקימו הבריטים שני מחנות צבא גדולים: מחנה 80 ב-1940, ומחנה 87 ב-1942. את הקרקע לשניהם הפקיעו מחקלאי המושבה. מקומו של מחנה 87 הוא היום באזור כביש 652, ביציאה הצפונית מהמושבה.[1] לפי הכתבה על חנוכת שביל המעברות, עמדו על השטח לפני המלחמה פרדסים של איכרי פרדס חנה, כ-1,300 דונם, והצבא הבריטי הקים במקומם בסיס לוגיסטי.[2]
המחנה והמושבה
לפי גילי חסקין, המחנות הבריטיים הקלו על פרנסתם של תושבי פרדס חנה והיו גורם חשוב בשגשוג המושבה בשנות ה-40: חקלאי המושבה מכרו להם מזון, ותושבים רבים הועסקו בהם בתפקידים שונים.[1] הצבא עודד את האיכרים לגדל ירקות לחיילים, ובמושבה נפתחו בתי קפה ובתי מלון שבהם בילו החיילים והקצינים בזמנם הפנוי.[1] ראו גם הביטחון בפרדס חנה עד קום המדינה.
ליד המחנה נבנה מגדל מים, היחיד ברשימת אתרי השימור שבנוי לבנים, ששרד עד היום: מגדל המים המרובע הנמוך. גם הקסרקטינים הבריטיים, שלושה מבנים בשטח הפתוח בצפון המושבה, הם שרידים מאותם שנים. שניהם נכללו בנספח השימור לתוכנית המתאר.[3]
ימים ספורים לפני פינוי המחנה, ב-14 באפריל 1948, נורה יוסף הירשברג, חקלאי מפרדס חנה שעבד בגינת ביתו הסמוכה למחנה, מירייה בודדת שנורתה מכיוון המחנה, ומת בדרכו למרפאה. לפי חסקין, בני המקום סברו שזו הייתה נקמה של חייל בריטי, אבל הסברה הזאת לא נבדקה, וייתכן מאוד שהיה זה כדור תועה. ראו ברוש הירשברג.[4]
מבית עולים למרכז גריאטרי
עם סוף המנדט עזבו הבריטים, והמחנות עברו לסוכנות היהודית.[1] לפי עדויות חברי קבוצת שלוחות, שהמחנה שלהם שכן בסמוך, הקימה הסוכנות במחנה 87 את מחנה העולים.[5] המחנה קלט תחילה ניצולי שואה, ואחריהם את עולי העלייה ההמונית, ועם הזמן הפך למעברה.[2]
חסקין מתאר את גורל הקרקע בשני שלבים. אחרי קום המדינה הוחזר חלק מהאדמות לאיכרים, ועל רוב השטח הוקם בית עולים. כשפונה בית העולים הוחזר עוד חלק מהאדמות המופקעות לבעליהן, ועל השאר הוקם המרכז הגריאטרי "שהם".[1] את סיפור המחנה והמעברה מנציח היום שביל המעברות, שעובר בשטח שעליו עמדו.[2]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 גילי חסקין, "תולדותיה והתפתחותה של פרדס חנה", אתר גילי חסקין, 2020. החומר מובא באישור המחבר.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 מערכת "גפן", "נחנך שביל המעברות", עיתון גפן, נובמבר 2022. צילום הכתבה מובא באתר עמותת המעברות.
- ↑ נספח השימור לתוכנית המתאר המקומית לפרדס חנה-כרכור, תכנית מס' 353-0138586, עורכת הנספח: אדר' ד"ר הדס שדר, ינואר 2015 (המסמך המלא, PDF), כרטיסי אתרים 1.9 ו-4.3, וסעיפים 4.5.4 ו-4.5.6 (עמ' 60).
- ↑ גילי חסקין, "סיור בפרדס חנה וסביבתה", אתר גילי חסקין, 2020. החומר מובא באישור המחבר.
- ↑ "חברי קבוצת שלוחות מספרים על הכשרתם בפרדס חנה", אתר בית הראשונים, 2017.
קישורים חיצוניים
- תולדותיה והתפתחותה של פרדס חנה, מאת גילי חסקין, באתרו