בית אחוזה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך פרדס חנה - כרכור
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(נסיון יצירת דף)
 
(החלפת קטגוריה: היסטוריה -> היסטוריה של פרדס חנה-כרכור (בעקבות בקשת חוה אהרון בדף השיחה))
 
(16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תקופה 1}}
{{אתר לשימור
| מספר  = 3.3.8
| דרגה  = שימור עם הגבלות מחמירות
| נרטיב  = נרטיב המושבה
| כתובת  = פינת המייסדים ודרך הבנים, בצמוד לכיכר אחוזה, כרכור
| גוש    = גוש 10074, חלקה 35
| הקמה  = 1921
| מיקום  = [https://www.google.com/maps/search/?api=1&query=32.475645,34.990435&hl=iw 32.475645, 34.990435]
}}
[[קובץ:בית אחוזה כרכור.jpg|ממוזער|בית אחוזה, כרכור]]
'''בית אחוזה''' הוא הבית הראשון שהוקם ב[[פרדס חנה-כרכור|כרכור]], בשנים 1920–1921. הבית, ששימש לאורך השנים מבנה ציבורי מרכזי, שוכן ברחוב [[המייסדים (רחוב)|המייסדים]] 67, וכיום פועלת בו הספרייה הציבורית בכרכור.


== היסטוריה ==
הבית נבנה ביוזמת חברת '''אחוזת לונדון הראשונה בע"מ''', ארגון יהודי שנוסד באנגליה בשנת 1913 ורכש את אדמות כרכור. בשנת 1920 נשלח מטעם החברה נציג מלונדון להכשרת הקרקע ולבניית בית "האחוזה", שנועד לשמש בית מגורים ואכסניה למתנחלים הראשונים שיגיעו מאנגליה. בשנת 1921 נחתם חוזה עם הקבלן קרופיק מ[[w:זכרון יעקב|זכרון יעקב]] להקמת הבית.
בשנת 1929 הוסב בית אחוזה למבנה ציבורי, ובמשך השנים שכנו בו גן הילדים, בית הספר, בית הכנסת, המרפאה ומגורי הרופאה, וכן משרד המושבה וסוכנות הדואר. בכך היה הבית לב ליבה של כרכור הצעירה. בשנת 1930 עבר בית הכנסת למבנה משלו — [[בית כנסת אחוזה]] שבדרך הבנים.
בשנת 1987 שופץ הבית והוסב לספרייה הציבורית של כרכור, התפקיד שהוא ממלא עד היום.
== בנספח השימור ==
בית אחוזה נכלל ב[[נספח השימור לתוכנית המתאר]] (2015) כאתר מס' 3.3.8, בקבוצת השימור המחמירה. הכרטיס מתאר מבנה חד-קומתי סימטרי, בעל כניסה "מחבקת", קישוט זיגורט על הגג, ובניית אבן וטיח. לפי הכרטיס הוא נבנה ב-1921 בידי הקבלן קרופיק, והיה הבית הראשון בכרכור: בתחילה שימש למגוריו של מנהל המקום ישראל עוזרמן, ואחר כך למגורים למתיישבים עד שבנו לעצמם בתים. ב-1929 שכנו בו גן הילדים, בית הספר, המרפאה, בית הכנסת ומגורי הרופאה, וכן משרד המושבה וסוכנות הדואר ובה הטלפון היחיד במושבה. בעת הסקר (2011) שכנה בו ספרייה, ומצבו הוגדר "יציב, אחרי שיפוץ".<ref name="card3.3.8">{{ציטוט נספח השימור}}, כרטיס אתר 3.3.8, עמ' 157–158.</ref>
לפי הנספח, ערכו בהיסטוריה ובציבוריות שלו. חוזקות: ABCDP. ההמלצות: שילוט, ושילוב המבנה בתכנון כמבנה ציבור פעיל המתאים לצורכי המושבה של היום.<ref name="card3.3.8" />
== ראו גם ==
* [[יהודה לייב אייזן]]
* [[בית הראשונים]]
* [[ספריות ציבוריות]]
* [[המייסדים (רחוב)]]
* [[קבצנסק]]
== קישורים חיצוניים ==
* [https://he.wikipedia.org/wiki/אחוזת_לונדון_(כרכור) אחוזת לונדון (כרכור)] בוויקיפדיה העברית
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:בתים ראשונים]]
[[קטגוריה:היסטוריה של פרדס חנה-כרכור]]

גרסה אחרונה מ־17:03, 16 בנובמבר 2026

🌳 תקופה 1: ימי הבראשית והאחוזה (1913–1928) – ערך זה עוסק בראשית ההתיישבות בכרכור.

אתר לשימור
מספר ברשימה 3.3.8
דרגת שימור שימור עם הגבלות מחמירות
נרטיב נרטיב המושבה
כתובת פינת המייסדים ודרך הבנים, בצמוד לכיכר אחוזה, כרכור
גוש וחלקה גוש 10074, חלקה 35
הקמה 1921
מיקום 32.475645, 34.990435
בית אחוזה, כרכור

בית אחוזה הוא הבית הראשון שהוקם בכרכור, בשנים 1920–1921. הבית, ששימש לאורך השנים מבנה ציבורי מרכזי, שוכן ברחוב המייסדים 67, וכיום פועלת בו הספרייה הציבורית בכרכור.

היסטוריה

הבית נבנה ביוזמת חברת אחוזת לונדון הראשונה בע"מ, ארגון יהודי שנוסד באנגליה בשנת 1913 ורכש את אדמות כרכור. בשנת 1920 נשלח מטעם החברה נציג מלונדון להכשרת הקרקע ולבניית בית "האחוזה", שנועד לשמש בית מגורים ואכסניה למתנחלים הראשונים שיגיעו מאנגליה. בשנת 1921 נחתם חוזה עם הקבלן קרופיק מזכרון יעקב להקמת הבית.

בשנת 1929 הוסב בית אחוזה למבנה ציבורי, ובמשך השנים שכנו בו גן הילדים, בית הספר, בית הכנסת, המרפאה ומגורי הרופאה, וכן משרד המושבה וסוכנות הדואר. בכך היה הבית לב ליבה של כרכור הצעירה. בשנת 1930 עבר בית הכנסת למבנה משלו — בית כנסת אחוזה שבדרך הבנים.

בשנת 1987 שופץ הבית והוסב לספרייה הציבורית של כרכור, התפקיד שהוא ממלא עד היום.

בנספח השימור

בית אחוזה נכלל בנספח השימור לתוכנית המתאר (2015) כאתר מס' 3.3.8, בקבוצת השימור המחמירה. הכרטיס מתאר מבנה חד-קומתי סימטרי, בעל כניסה "מחבקת", קישוט זיגורט על הגג, ובניית אבן וטיח. לפי הכרטיס הוא נבנה ב-1921 בידי הקבלן קרופיק, והיה הבית הראשון בכרכור: בתחילה שימש למגוריו של מנהל המקום ישראל עוזרמן, ואחר כך למגורים למתיישבים עד שבנו לעצמם בתים. ב-1929 שכנו בו גן הילדים, בית הספר, המרפאה, בית הכנסת ומגורי הרופאה, וכן משרד המושבה וסוכנות הדואר ובה הטלפון היחיד במושבה. בעת הסקר (2011) שכנה בו ספרייה, ומצבו הוגדר "יציב, אחרי שיפוץ".[1]

לפי הנספח, ערכו בהיסטוריה ובציבוריות שלו. חוזקות: ABCDP. ההמלצות: שילוט, ושילוב המבנה בתכנון כמבנה ציבור פעיל המתאים לצורכי המושבה של היום.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 נספח השימור לתוכנית המתאר המקומית לפרדס חנה-כרכור, תכנית מס' 353-0138586, עורכת הנספח: אדר' ד"ר הדס שדר, ינואר 2015 (המסמך המלא, PDF), כרטיס אתר 3.3.8, עמ' 157–158.