מחנה 87

מחנה 87 היה מחנה של הצבא הבריטי בצפון פרדס חנה, שהוקם ב-1942, בימי מלחמת העולם השנייה, על אדמות שהופקעו מחקלאי המושבה. אחרי עזיבת הבריטים הוקם בשטחו מחנה העולים הגדול, ובהמשך המעברה. כיום עומדים על חלק מהשטח המרכז הגריאטרי "שהם" ואזור תעסוקה ומסחר, ומהמחנה הבריטי נותרו כמה מבנים בודדים.[1]
הקמת המחנה
בפרדס חנה הקימו הבריטים שני מחנות צבא גדולים: מחנה 80 ב-1940, ומחנה 87 ב-1942. את הקרקע לשניהם הפקיעו מחקלאי המושבה. מקומו של מחנה 87 הוא היום באזור כביש 652, ביציאה הצפונית מהמושבה.[1] לפי הכתבה על חנוכת שביל המעברות, עמדו על השטח לפני המלחמה פרדסים של איכרי פרדס חנה, כ-1,300 דונם, והצבא הבריטי הקים במקומם בסיס לוגיסטי.[2]
המחנה והמושבה
לפי גילי חסקין, המחנות הבריטיים הקלו על פרנסתם של תושבי פרדס חנה והיו גורם חשוב בשגשוג המושבה בשנות ה-40: חקלאי המושבה מכרו להם מזון, ותושבים רבים הועסקו בהם בתפקידים שונים.[1] הצבא עודד את האיכרים לגדל ירקות לחיילים, ובמושבה נפתחו בתי קפה ובתי מלון שבהם בילו החיילים והקצינים בזמנם הפנוי.[1] ראו גם הביטחון בפרדס חנה עד קום המדינה.
ליד המחנה נבנה מגדל מים, היחיד ברשימת אתרי השימור שבנוי לבנים, ששרד עד היום: מגדל המים המרובע הנמוך. גם הקסרקטינים הבריטיים, שלושה מבנים בשטח הפתוח בצפון המושבה, הם שרידים מאותם שנים. שניהם נכללו בנספח השימור לתוכנית המתאר.[3]
מבית עולים למרכז גריאטרי
עם סוף המנדט עזבו הבריטים, והמחנות עברו לסוכנות היהודית.[1] לפי עדויות חברי קבוצת שלוחות, שהמחנה שלהם שכן בסמוך, הקימה הסוכנות במחנה 87 את מחנה העולים.[4] המחנה קלט תחילה ניצולי שואה, ואחריהם את עולי העלייה ההמונית, ועם הזמן הפך למעברה.[2]
חסקין מתאר את גורל הקרקע בשני שלבים. אחרי קום המדינה הוחזר חלק מהאדמות לאיכרים, ועל רוב השטח הוקם בית עולים. כשפונה בית העולים הוחזר עוד חלק מהאדמות המופקעות לבעליהן, ועל השאר הוקם המרכז הגריאטרי "שהם".[1] את סיפור המחנה והמעברה מנציח היום שביל המעברות, שעובר בשטח שעליו עמדו.[2]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 גילי חסקין, "תולדותיה והתפתחותה של פרדס חנה", אתר גילי חסקין, 2020. החומר מובא באישור המחבר.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 מערכת "גפן", "נחנך שביל המעברות", עיתון גפן, נובמבר 2022. צילום הכתבה מובא באתר עמותת המעברות.
- ↑ נספח השימור לתוכנית המתאר המקומית לפרדס חנה-כרכור, תכנית מס' 353-0138586, עורכת הנספח: אדר' ד"ר הדס שדר, ינואר 2015 (המסמך המלא, PDF), כרטיסי אתרים 1.9 ו-4.3, וסעיפים 4.5.4 ו-4.5.6 (עמ' 60).
- ↑ "חברי קבוצת שלוחות מספרים על הכשרתם בפרדס חנה", אתר בית הראשונים, 2017.
קישורים חיצוניים
- תולדותיה והתפתחותה של פרדס חנה, מאת גילי חסקין, באתרו