אלית ובר
אלית ובר (נולדה ב-3 בינואר 1972) היא במאית תיאטרון, בובנאית וביבליותרפיסטית ישראלית, מתושבות כרכור. ביצירותיה היא משלבת תיאטרון בובות עם מחול, אנימציה וקרקס, והצגותיה לילדים ולמבוגרים זכו בפרסים בארץ ובפסטיבלים בין-לאומיים.
ביוגרפיה
ובר גדלה בפתח תקווה ולמדה בתיכון ישורון. היא בוגרת מצטיינת של בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, ובעלת תואר ראשון בתיאטרון ותואר שני בביבליותרפיה, שניהם מסמינר הקיבוצים. בין השפעותיה היא מונה בובנאים בין-לאומיים כפיליפ ז'נטי, אילקה שונביין ונוויל טרנטר. היא מלמדת בבית הספר לתיאטרון בובות בתל אביב. גרושה ואם לילדה.
יצירה
מופע הגמר שלה בבית הספר לתיאטרון חזותי, "פרנהיים", עיבד סיפור של עגנון להצגת חפצים אינטימית המתרחשת כולה על שידת טואלטה. מאז ביימה ועיצבה עשרות הצגות. לילדים: "מוצרט הקטן", הצגת יחיד של גדית כהן בתיאטרון אצבעות שהוצגה ברחבי העולם בחסות משרד החוץ וזכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל חיפה 2008 ובמקומות ראשונים בפסטיבלים בפלובדיב, בבוקרשט ובבאניה לוקה; "חייל הבדיל האיתן" (2010), "דודי שמחה" (המדיטק, 2011), "אלמלא", זוכת פרס הבמה להצגת היחיד הטובה ביותר לילדים 2014, ו"המסע אל האי אולי" (תיאטרון הקרון, 2018). למבוגרים: "נמר חברבורות" על פי יעקב שבתאי (תמונע, 2008), "הוא לא נמר" (2016), "הרוקמת" (תיאטרון בביט, 2019), "אשת", הפקה משותפת עם הקונסוליה הישראלית בבוסטון שהועלתה גם בפסטיבל עכו 2022, ו"כבר לא א לומאגע" (מרכז תיאטרון בובות חולון, 2022).
"אלמלא" בגרסה מלאה, מהערוץ של ובר:
הקשר לפרדס חנה-כרכור
על פי ויקיפדיה העברית, ובר מתגוררת בכרכור.
קישורים חיצוניים
- אלית ובר בוויקיפדיה העברית
- אלית ובר באתר בית הספר לתיאטרון בובות
- הערוץ ביוטיוב
