אמיר דרורי

אמיר דרורי (5 באוגוסט 1937 – 12 במרץ 2005) היה אלוף בצה"ל, ראש אג"ם, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל, ומייסד רשות העתיקות ומנהלה הראשון. גדל בפרדס חנה, בן להורים מראשוני המושבה.

ביוגרפיה

דרורי, נכדם של העיתונאי והעסקן יששכר-דב בר-דרורא ושל ד"ר אסתר גוברקובסקי-שולריכטר, סיים את לימודיו כחניך מצטיין במחזור הראשון של הפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה. התגייס לצה"ל ב-1955 ושירת בחטיבת גולני, ובמבצע חרגול פיקד על כוח חסימה שזיכה אותו בציון לשבח שהומר ב-1973 לעיטור העוז. לחם במלחמת ששת הימים בכיבוש תל עזזיאת ברמת הגולן, ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על חטיבת גולני בקרבות הבלימה מול הצבא הסורי וברכישת החרמון מחדש, ונפצע קשה בחזהו בקרב על החרמון השני. המשיך בסולם הפיקוד — מפקד עוצבת געש, ראש מחלקת המבצעים באגף המטה הכללי, אלוף פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל — עד לסיום שירותו הצבאי ב-1988.

באותה שנה מונה למנהל אגף העתיקות במשרד החינוך, והקים את רשות העתיקות שהחלה לפעול ב-1990, כשהוא עומד בראשה עד 2000. נודע בעימותיו עם חרדים בשאלת חפירות באתרי קבורה עתיקים — עימותים שהובילו למשבר קואליציוני ולאיומים על חייו — והתפטר בפתאומיות ב-2000, זמן קצר לאחר שאושרה הארכת כהונתו.

נפטר ב-12 במרץ 2005 מדום לב במהלך טיול גאולוגי בנגב. על שמו נקראו רחובות בחולון ובירושלים, וכן כיכר בפרדס חנה-כרכור; רשות העתיקות הקדישה לזכרו את חפירות התיאטרון הרומי בטבריה וקיר הפסיפסים בנתב"ג.

קישורים חיצוניים

אמיר דרורי בוויקיפדיה העברית