אנדרטת יד לשלושה
אנדרטת יד לשלושה (מכונה גם גן השלושה) בפרדס חנה-כרכור מנציחה שלושה לוחמי אצ"ל שיצאו מבסיס שוני יחד עם 120 לוחמי אצ"ל על מנת לפוצץ את המסילה ולהעביר תחמושת רבה מהקרונות של רכבת הנשק הבריטית למשאיות. האצ"ל שהיה זקוק נואשות לתחמושת ונשק למלחמת העצמאות השתמש בו לצורך כיבוש יפו שקרה שמונה ימים אחר כך ב-25 באפריל 1948. במהלך הקרב להשתלטות על רכבת תחמושת בריטית, ב- 17 באפריל 1948 נפלו יצחק, איוב, ודניאל.
רכבת הנשק הבריטית
לאצ"ל נודע כי הבריטים מתכוונים להעביר רכבת מלאה בנשק רב כולל פגזים תוך חשש שהנשק מיועד לצבא קאוגג'י, אך בפועל היו אלו העברות של תחמושת על ידי הבריטים במסגרת הנסיגה שלהם מארץ ישראל. כוח של 120 לוחמים הניח מוקשים על המסילה בסמוך לתחנת הרכבת פרדס חנה - קיסריה כשהוא מוצא מחסה בחורשת האקליפטוס וגרם לעצירתה. הכוחות הסתערו על הקרונות תוך חילופי אש קשים. מפקד הפעולה איים לפוצץ את כל הרכבת על יושביה ובעקבות כך הבריטים נכנעו. לוחמי האצ"ל יחד עם השבויים הבריטים מן הרכבת העמיסו במהירות את הנשק למשאיות. בקרב נהרגו שלושה לוחמים בריטים ושלושה לוחמי אצ"ל.
הנשק הרב שנתפס שימש בהמשך לכיבוש העיר יפו על ידי האצ"ל.
למחרת ההתקפה הגיעו לאזור כוחות בריטים רבים שהחלו בחיפושים. ראשית נערכו חיפושים בגן שמואל שם לא מצאו דבר. לאחר מכן ירה הצבא 20 פגזים על שכונת התימנים בתל-צבי. החל משעות אחר הצהריים החל הצבא הבריטי לפוצץ את התחמושת שנותרה ברכבת. כל אותה עת היתה המושבה מוקפת בכוחות צבא גדולים.
שמות הנופלים לוחמי האצ"ל
- יצחק פרידמן ז"ל - בן גיטל-דבורה וישראל-יוסף, נולד 1927 בפולין, בעיר ולאדא. בשנת 1944 הצטרף לפרטיזנים לאחר שכל בני משפחתו נרצחו בשואה. הוא עלה במסגרת ארגון הבריחה בשנת 1946 והצטרף לאצ"ל, יצחק חלל נצר אחרון
- איוב אבטליון ז"ל - בן צביה וחנוכה נולד בשנת 1919 בעיר מירו שברוסיה ועלה עם משפחתו בשנת 1923 הצטרף למחתרת ובפעל בשירות אצ"ל
- דניאל ליבוביץ ז"ל - בן רבקה ויצחק, נכד למשפחת ותיקי המתיישבים בזיכרון יעקב, נולד בגבעת עדה בשנת 1929 בגיל 14 הצטרף לפלמ"ח ובהמשך לאצ"ל
על הקרב
מרכז מורשת בגין
תיאור כיבוש הרכבת
"כבוש הרכבת הצבאית ליד פרדס-חנה והחרמת עשרות טונות של חמרי מלחמה חיוניים ביותר - היא פרשת גבורה, שפרטיה המלאים יובאו פעם לידיעת העם... אנו מתכוונים בעיקר להתנהגותו של החייל העברי ברגע של נצחון על אויביו. פרשת הרכבת הוכיחה[....] שהחייל העברי יודע גם להתייחס לשבויי מלחמה, כפי שחייל תרבותי צריך להתייחס אליהם. למעלה מארבעים חיילים בריטיים, ובראשם מייג'ור[....] כולם מזויינים במרגמות, ברנים, רובים וטומים - נכנעו לחיילינו, אחרי קרב קשה. ביחידת האויב היו פצועים. הם נחבשו על ידינו. היו שני פצועים קשה. הם הובאו על ידינו לבית החולים.
כך נוהגים חיילים אשר מסיתים מבית ומבחוץ מאשימים אותם ב"מעשי זוועה" נגד נשים, ילדים ופצועים. חיילי האויב [....] לא יכלו להאמין למראה עיניהם. הפצועים שנחבשו... שהובלו לבית החולים חזרו ואמרו: "היתכן הדבר [....] ואין אתם הורגים אותנו? אין אנו יכולים להאמי... וגם המייג'ור הבריטי היה בטוח, שחיילים עברים - "טירוריסטים" [....] מוציאים להורג שבויי מלחמה. כשנלקחו חייליו לעבודת הטעינה, שאל את מפקדנו בקול רועד: אתה הולך להרגם? והמפקד העברי, שהכריע את הקרב[.... ]השיב לו בדברים כדורבנות: "אל תהיה כסיל; חיילים עברים אנחנו, אין אנו הורגים שבויים. הם דרושים לי לעבודה".
במערכה, 2 מאי 1980
איוב אבטליון
"איוב אבטליון בן חנוכה, נולד ב־1919. ב־1923 עלתה משפחתו שנתמנתה על גבירי העדה האפגנית והשתקעה בירושלים. אבטליון הצטרף למחתרת ופעל בשרות הארגון הצבאי הלאומי. בפעולה נגד חברת "סטיל" הבריטית ביפו, בינואר 1944, נפל בשבי ועונה באכזריות רבה. הבולשת הבריטית לא הצליחה להוציא ממנו ידיעות על האצ״ל [...] בבית המשפט הפך אבטליון איוב מנאשם למאשים, והכריז הצהרות בגנות שלטון בריטניה הגדולה, שסגרה את שערי א״י לעליה יהודית. בית הדין הטיל על אבטליון שתים עשרה שנות מאסר[....] בנובמבר 1947, ברח איוב אבטליון מן הכלא וחזר לפעילות אקטיבית בשרות האצ״ל[....]"
"שוד רכבת התחמושת ליד פרדס חנה לאחר החלטת האומות המאוחדות בנובמבר 1947, ברח איוב אבטליון מן הכלא וחזר לפעילות אקטיבית בשרות האצ״ל. חודש ימים לפני סיום המנדט הבריטי נפל עם שנים מחבריו בפעולה קרבית נגד רכבת צבאית בריטית, שהובילה נשק ותחמושת בסביבות פרדס חנה. בקרב זה הוחרמו עשרים אלף פגזי מרגמה וציוד צבאי אחר, שנמצא ברכבת שנפגעה. החיילים הבריטים נכנעו לחברי הארגון ונאלצו להעמיס את השלל על כלי הרכב של האצ״ל. הנשק והתחמושת שנלקחו מן הבריטים סייעו אחר כך ללוחמים במערכה לעצמאות ישראל."
ההלוויה
בהלוויתם של שני הלוחמים יצחק פרידמן ואיוב אבטליון השתתפו אלפים מתושבי תל-אביב. בראש מסע ההלוויה נסע טנק צבאי ובו לוחמי אצ"ל שהיו חמושים ב'ברנים'. הם הובאו לקבורה בטקס צבאי בחלקת הקדושים בבית הקברות בנחלת יצחק. החלל השלישי דניאל ליבוביץ הובא למנוחות בזכרון-יעקב.
האנדרטה ומיקומה
האנדרטה מורכבת משני עמודי בטון באלכסון ועליהם מונצח הסיפור ושמות הנופלים. במקום יש גן שעשועים וחורשת אקליפטוסים.
היא ממוקמת ברחוב המסילה 1, במרחק של קילומטר מתחנת הרכבת בתוך חורשת אקליפטוסים קטנה (במפגש הרחובות המסילה ומלאכי). ניתן להגיע גם דרך רחוב מלאכי מספר 19. במקום יש חניה מסודרת.
בצמוד לאנדרטה נמצא גן שמשון הגיבור.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יצחק פרידמן באתר יזכור
- אבטליון-אבטל איוב באתר יזכור
- דניאל ליבוביץ באתר יזכור
- תיק הבקשה להקמת האנדרטה על ידי ארגון האצ"ל בארכיון המדינה
רשימת מקורות
- אתר נזכור
- על האנדרטה באתר היסטוריה על המפה
- עיתונות יהודית היסטורית - במערכה, 2 מאי 1980
- עיתונות יהודית היסטורית - הצפה, 19 אפריל 1948
- עיתונות יהודית היסטורית - המשקיף, 20 אפריל 1948
- ויקיפדיה
- מאגר כתבי בגין
