בית הכנסת הגדול
| מספר ברשימה | 3.3.2 |
|---|---|
| דרגת שימור | שימור עם הגבלות מחמירות |
| נרטיב | נרטיב המושבה |
| כתובת | דרך הבנים, סמוך לכניסה לפרדס חנה מצפון |
| גוש וחלקה | גוש 10102, חלקה 77 |
| הקמה | 1937 (לפי הנספח) |
| מיקום | 32.47578, 34.97485 |

בית הכנסת הגדול בפרדס חנה נחנך בשנת 1936. (אין לבלבל בינו לבין בית כנסת אחוזה, בית הכנסת הראשון של כרכור, שנבנה ב-1930.) התכנון הופקד בידי האדריכל אלכסנדר ברוולד (1887-1930) אשר הושלם על ידי האדריכל שמואל רוזוב. עלות הקמת המבנה 3,600 לא"י יחד עם הקמת חורשה מסביבו. בית הכנסת היה אחד המבנים המפוארים במושבה. הוא הוקם בראש גבעה ששיקפה את חשיבות המבנה יחד עם תצפית בטחונית על הסביבה. בנוסף בנו בו "סליק" לנשק כמו גם התבצעו בו הדרכות לחברי ההגנה והאצ"ל. המבנה גבוה בעל 8 עמודים וחלונות בחלק העליון, המאפשרים תאורה טבעית. בחלק החיצוני מצוייר בחזית על קיר הבניין דגל ישראל.
בחנוכת בית הכנסת הוכתר רבה הראשון של המושבה, הרב יהודה מלצר.

1930
התשובה: א. לפי בית הראשונים, בית הכנסת "תוכנן תחילה" בידי אלכסנדר ברוולד, שנפטר באוקטובר 1930.
1933–1936
התשובה: ג. "התכנון הסופי נעשה על ידי האדריכל החיפאי שמואל רוזוב בין השנים 1933-1936". מה נשאר בבניין מהתכנון של ברוולד, המקורות לא מפרטים.
1935
התשובה: ב. "הארץ", 20 באוקטובר 1935: "סכום זה הוא תרומת הברונית המנוחה אדלאידה לבית רוטשילד". הברון מת בנובמבר 1934, לפני שהבנייה התחילה, והברונית תרמה גם ספרייה על שמו. ובכל זאת כתב "הצפה" ב-1954 שבית הכנסת "נבנה על ידי הבארון". אדלאידה ועדה הן אותה אישה.
1935–1937
התשובה: ד. בית הכנסת "הוקם בין השנים 1935-1937 על ידי חברת פיק"א", והוא היה חלק מהתוכנית שלה למושבה כבר ב-1930. שם הקבלן לא ידוע. את החלונות הכינו בבית המלאכה של שכטר.
1936
התשובה: ג. "לא מתקבל על הדעת חלוקה בלתי נכונה של שישים מקומות לנשים לעומת מאה ושמונים מקומות ישיבה עבור גברים", כתבו. פיק"א ענתה ב-18 במאי ש"שלד הבניין הסתיים ולא ניתן לערוך בו שינויים". עזרת הנשים הורחבה רק ב-1957 ובשנות ה-60.
1936–1939
התשובה: א. "בימי המנדט היה במרתפו הסליק של המושבה". גם "הצפה" כתב ב-1954 שבימי המאורעות "היה צורך הכרחי להקים את בית הכנסת בצורת מבצר".
1937
התשובה: ב. לפי חוברת לזכר הרב, טקס ההכתרה נערך בכ"א בשבט תרצ"ז, פברואר 1937, ו"נוספו עוד שני אירועים משמעותיים. חנוכת בניין בית הכנסת והכנסת ספרי התורה". יש מקורות שכותבים ינואר 1936, אבל באוקטובר 1936 עוד התפללו בבניין "שטרם הושלמה בנייתו".
1938
התשובה: ד. ב-1938 פנה מתתיהו ויס מוועד בית הכנסת לקהילה בוויסבאדן, ואחרי ליל הבדולח "בדרך נס הוברח לארץ ישראל ספר תורה מהעיירה מרקטברייט שבחבל בוואריה ונתרם לבית הכנסת".
2022–2023
התשובה: ג. הפרויקט יצא לדרך בנובמבר 2022, "לאחר חודשים של תכנון הפרויקט ואיגום משאבים בשיתוף ועד בית הכנסת. על המיזם אחראיות המועצה המקומית פרדס חנה כרכור והמועצה לשימור אתרים". שלב א' הסתיים במרץ 2023, בכהונת הגר פרי-יגור. כמה עלה ומי שילם כמה, לא פורסם.
אז למי מגיע הקרדיט? הקרדיט המקובל הולך לברון, והספרייה שבבניין אכן קרויה על שמו. אבל הברון מת בנובמבר 1934, והכסף היה של אלמנתו, הברונית עדה (אדלאידה) רוטשילד, שמתה גם היא לפני שהבנייה התחילה. פיק"א, החברה שהקימה את המושבה, תכננה את בית הכנסת כבר ב-1930, אישרה ובנתה.
גם בתכנון יש שני שמות: אלכסנדר ברוולד, ששרטט ראשון ונפטר ב-1930, ושמואל רוזוב החיפאי, שעשה את התכנון הסופי. בכתבות על השיפוץ מוזכר בדרך כלל רק ברוולד.
מאז 1936 מחזיקים את המקום המתפללים והוועד שלהם. הם שהביאו את ספרי התורה, והם שאספו משאבים לשיפוץ של 2022, שעליו היו אחראיות המועצה המקומית והמועצה לשימור אתרים. שמות בני הזוג רוטשילד נאמרים בבית הכנסת עד היום, ארבע פעמים בשנה, בתפילות יזכור.
מה שעוד לא ידוע: התאריך המדויק של החנוכה (המקורות חלוקים בין ינואר 1936 לפברואר 1937, והמסמכים תומכים ב-1937); מי היה הקבלן; מה נשאר מהתכנון של ברוולד; כמה עלה השיפוץ של 2022 ומי שילם כמה; ומה מצב שיפוץ הפנים. אם אתם יודעים, הוסיפו לערך.
מקורות: "בית הכנסת הגדול פרדס חנה", ענבר דקל-לוינזון, בית הראשונים, 2016; הארץ, 20 באוקטובר 1935; הצפה, 4 במאי 1954; חוברת "רבי צבי יהודה מלצר זצ"ל", תשע"ט; "לאחר 90 שנה ישופץ וישוקם בית הכנסת הגדול", העיר ניוז, 23 בנובמבר 2022; "הסתיים השלב הראשון בשיפוץ בית הכנסת", העיר ניוז, 13 במרץ 2023.
עיתון - הארץ 20 באוקטובר 1935
"בקרוב נגשת פיק"א לבנין בית הכנסת על הגבעה (בגן הציבור) קרוב לבית הספר. תכנית בית הכנסת כבר נתקבלה אצל פיק"א ואושרה על ידה. הבנין יעלה לערך 3500 לא"י. סכום זה הוא תרומת הברונית המנוחה אדלאידה לבית רוטשילד ז"ל."
עיתון - הצפה, 4 במאי 1954
"בית הכנסת הגדול בפרדס חנה נבנה על ידי הבארון אדמונד דה רוטשילד ז"ל לפני למעלה משבעה עשר שנה. צורת בניתו אפיינית היא לתקופה ההיא, ימי מאורעות הדמים, כשהיה צורך הכרחי להקים את בית הכנסת בצורת מבצר. כדאי להזכיר, כי הברונית עדה רוטשילד ז"ל הקימה את מקווה הטהרה במקום, מיד עם הווסד המושבה."
כיום
כיום בבית-הכנסת ספרייה על-שם הברון אדמונד דה רוטשילד ובה קרוב ל-1000 ספרי קודש, מילונים, ספרי היסטוריה וספרי ידיעת הארץ. "בארון הקודש של בית הכנסת הגדול עומד ספר תורה שהוא אוד מוצל מאש ליל הבדולח בגרמניה, שהוברח לארץ בתקופת המנדט בדרך לא דרך. ספר התורה ייחודי גם במראהו ובכתב היד והעיטורים."
רב בית הכנסת כיום הוא הרב יעקב מרגלית.
שיפוץ בית הכנסת
בית הכנסת עבר שיפוץ חיצוני מקיף בשנת 2022 תוך שימור מוקפד ובשיתוף עם המועצה המקומית פרדס חנה כרכור והמועצה לשימור אתרים. השלב השני של השיפוץ הפנימי החל בשנת 2025.
רשימת מקורות
- אודות בית הכנסת באתר Digital Age IL
- עיתון - הצפה, 4 במאי 1954
בנספח השימור
בית הכנסת נכלל בנספח השימור לתוכנית המתאר (2015) כאתר מס' 3.3.2, בקבוצת השימור המחמירה, ואחד האתרים הבודדים שהנספח מייחס להם חשיבות מקומית ואזורית. הכרטיס מתאר בית כנסת מונומנטלי ואטום, ריבועי ודו-קומתי, עם חלונות ארוכים וצרים הפונים לרחוב הראשי, מסת בנייה גדולה וסימטריה בחזית, בשלד בטון מזוין. לפי הכרטיס הוא הוקם ב-1937 בתרומת הברונית עדה רוטשילד.[1]
לפי הנספח, המבנה "מהווה מונומנט ומייצג את פעילות הראשונים ואת תרומתה של משפחת רוטשילד למושבה". הוא נועד לשמש גם "בית מגן" לתושבי המושבה בעת צרה, ובימי המנדט היה במרתפו הסליק של המושבה. חוזקות: ABCDP.[1]
המלצות הנספח: תיק תיעוד ושילוט, ושילובו כחלק ממערכת של חללים ציבוריים מוגדרים, גן וכיכר עירונית.[1]
קישורים חיצוניים
חלק מהתוכן בדף זה מקורו בוויקיפדיה העברית, מהערך פרדס חנה-כרכור, והוא זמין תחת רישיון CC-BY-SA 4.0.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 נספח השימור לתוכנית המתאר המקומית לפרדס חנה-כרכור, תכנית מס' 353-0138586, עורכת הנספח: אדר' ד"ר הדס שדר, ינואר 2015 (המסמך המלא, PDF), כרטיס אתר 3.3.2, עמ' 147–148.