בית הקירור ובית החרושת לייצור קרח
בית הקירור ובית החרושת לייצור קרח היה מתחם חקלאי-תעשייתי שפעל בפרדס חנה מאמצע שנות ה-40 ועד 1964, ושימש לאחסון קירור של תוצרת חקלאית ולייצור קרח לצריכת התושבים ולמחנות הצבא הבריטי שבסביבה.
היסטוריה
המיזם הוקם ביוזמת אגודה שיתופית חקלאית בשם "בית קירור", שאותה ייסדו יחד שלושה גופים: "גוש הדרום", אגודת מתיישבי מגד ואגודת "הסחר". בין בעלי המניות נמנו משפחות איזנשטט, אלטברג, אנגל, גרשוני, הרבורגר, הרמן, הילברון, וייל, וסרמן, מחלב, יעקובוביץ, כגן, כהן דוד, פיין ורובינזון.
ביולי 1942 ביקרו נציגי האגודה בקיבוץ גן שמואל כדי ללמוד את שיטות אחסון הקירור. באוקטובר אותה שנה הוגשה לוועד המושבה בקשה לשימוש במרתף בית העם, ובינואר 1943 אישר הוועד את השכרתו תמורת 4 לירות ארץ-ישראליות לחודש. בהמשך רכשה האגודה מגרש משלה מחברת פיק"א, ועליו קם המבנה הקבוע.
בספטמבר 1944 ביקש התושב יצחק רבינוביץ רישיון לייבא מאנגליה מכונות לייצור קרח, ובשנת 1948 פעל במקום בית החרושת היחיד לקרח באזור, שנקרא "תבור" והיה בבעלות ברגר ורבינוביץ. באוגוסט 1949 הגיעה התפוקה ל-80–100 בלוקים ביום, בעוד הביקוש היומי המזערי עמד על כ-300 בלוקים; ביולי 1951 הוגשה בקשה לרכישת מדחס לשם הגדלת התפוקה.
המתקן סיפק קרח לכ-3,000 תושבי פרדס חנה, לכ-15,000 חיילים במחנות הצבא הסמוכים, וכן ליישובים כרכור, כפר פינס ועין עירון. בית החרושת נסגר בשנת 1964, וכספי האגודה חולקו לאגודות הספורט המקומיות ולחברים נזקקים.
המבנה כיום
מבנה בית הקירור המקורי אינו קיים עוד. במקומו ניצב כיום מבנה בן שתי קומות, שבקומת הקרקע שלו חנויות ובקומה העליונה משרדים.
קישורים חיצוניים
- "בית הקירור ובית החרושת לייצור קרח" — בית הראשונים
