גאולה (שכונה)
| שנת הקמה: | 1960 (מתחם יחזקאל; קדמו לו צריפי אזבסט) |
|---|---|
| סוג בנייה: | שיכונים, "בתי רכבת" ובנייה ממשלתית משנות התשעים |
| שכונות גובלות: | יפה נוף (ממזרח), רמז ונווה מרחב (מדרום) |
| אופי הקהילה: | שכונת קליטה ותיקה, רב-עדתית |
| ציר מרכזי: | רחוב גאולה, רחוב יחזקאל |
גאולה, המכונה במפת המושבה הרשמית ממשלתי גאולה ובפי ותיקים גם מוסקוביץ, האזבסטונים ומרכז הקליטה, היא שכונה בפינה הצפון-מערבית של פרדס חנה-כרכור. זו שכונת הקליטה של המושבה: כל גל עלייה מאז שנות החמישים השאיר בה שכבה, מצריפי האזבסט של המעברה, דרך שיכוני שנות השישים שבנתה המדינה, מרכז הקליטה של שנות השבעים ועד הבנייה הממשלתית לעולי חבר העמים בשנות התשעים. חלק מהשמות האלה מופיעים ברשימת שכונות גם תחת הכותרת "נווה הדרים".
האזבסטונים ומתחם יחזקאל
לפני שנבנו בשכונה בתי קבע גרו בה עולים בצריפים שנבנו מאזבסט, ומכאן כינוים, "אזבסטונים". בין השנים 1960 ל-1962 נבנה מתחם יחזקאל, ואוכלס בעולים חדשים ממרוקו ומרומניה. עם סיום הבנייה הועברו דיירי הצריפים לבניינים, אך לא כולם: משפחות רבות נשארו בצריפים, ואחדות סירבו להתפנות גם כשהחלו לפרקם, כך שהאחרונים גרו שם עד שנות השמונים.
יהודה וקנין, שגדל בשכונה, תיאר בעדות שנמסרה לבית הראשונים את שנות השישים והשבעים כחיים של משפחה אחת גדולה: בתים פתוחים, ערבים על הדשא, ושילוב של יוצאי מרוקו ויוצאי רומניה שעבד היטב. בבתים של חמישים או שישים מטרים גרו לעיתים עשר ושתים-עשרה נפשות, וסביב הבניינים השתרעו פרדסים; דרך הים הייתה אז נתיב אחד, והילדים טיילו בפרדסים, בחולות ובמאגרי המים. רובם למדו בבית הספר הממלכתי-דתי שילה ובבית הספר הממלכתי שרת.
מרכז הקליטה
בשנות השבעים נבנה בשכונה מרכז קליטה, "בתי רכבת" שנמשכו מסוף רחוב מלאכי ורחוב גאולה עד רחוב שילה, ומתחם נוסף מאחורי בתי הספר עד דרך למרחב. בשנים הראשונות אכלס המרכז משפחות דוברות אנגלית מארצות הברית ומאירופה, ובאמצע שנות השבעים גם עולים מברית המועצות. בהמשך, עם עליית יוצאי קווקז, גרוזיה ובוכרה, התרחבה השכונה לרחובות אדנים והמסילה.
גל העלייה הגדול מחבר העמים בשנות התשעים הביא לפרויקט בנייה של משרד הבינוי והשיכון ברחובות כורש ואקליפטוס. אפשר להבחין שם בשני טיפוסי בתים, על פי שתי חברות הבנייה שבנו אותם, שיכון ובינוי וגזית.
הנוער
בתחילת שנות השמונים ביקשו בשכונה להקים בית נוער, ווקנין, אז סטודנט, מונה לנהל אותו במקלט שברחבת יחזקאל. המקום פעל שמונה עד עשר שנים כמועדון חברתי לנוער ולשכונה כולה, עם עזרה בשיעורי בית ומגוון חוגים. עם העלייה מחבר העמים בראשית שנות התשעים הופעלו בו שש כיתות לימוד, ובמקלט נוסף ברחוב כורש פעל חוג קונג פו שזכה בתחרויות ארציות. כשנכנס וקנין לעבוד במועצה כעוזר מהנדס המועצה, ביקש מהקבלן שבנה את השכונה החדשה לבנות בה מגרש ספורט מגודר ומואר, והמגרש פעל יום ולילה במקום מגרשי העפר שבהם שיחקו הנערים עד אז.
רחובות בשכונה
בין רחובות השכונה: גאולה, יחזקאל, מלאכי, שילה, אדנים, המסילה, כורש ואקליפטוס. השכונה גובלת בדרך הים ובדרך למרחב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שכונת גאולה, עדות מפי יהודה וקנין באתר בית הראשונים (רשמה: עירית רתם, פברואר 2025)
