דני קרמן

דני קרמן (נולד ב-11 בינואר 1940) הוא מאייר, סאטיריקן ומעצב ישראלי יליד כרכור, חתן פרס מפעל חיים של משרד התרבות (2015), שאייר כ-450 ספרים, רובם לילדים, וכתב ספר ילדים על תנין מכרכור.

ביוגרפיה

קרמן נולד ב-1940 במושבה כרכור. אביו יעקב, יליד פינסק וחבר "השומר הצעיר", בוגר מקוה ישראל, התיישב בכרכור עם נישואיו ללאה, ניהל פרדסים, ובימי מלחמת העולם השנייה פתח במושבה חנות מכולת שממנה התפרנסה המשפחה. דני למד בבית הספר היסודי בכרכור ובבית הספר החקלאי בפרדס חנה, ובגיל 16 התקבל לבצלאל, שאת מגמת העיצוב הגרפי שלו סיים ב-1959. שירת ביחידת נ"ט מוצנחת. לקרמן שלושה ילדים, והוא חי ועובד בתל אביב.

יצירה

ב-1962 הקים עם דודנו אריק קרמן סטודיו לעיצוב שפעל 14 שנים ועסק בעיצוב, באיור ובתכנון תערוכות ומוזיאונים; משנות ה-60 עיצב את העדלאידות של תל אביב ותפאורות לתיאטרון. מ-1974 התרכז באיור, אייר בקביעות בעיתונים הגדולים לצד רות בונדי, אדם ברוך וחיים באר, וב-1982 היה מצוות המקימים של מדור הסאטירה "דבר אחר". הוא אייר כ-450 ספרים עם יהודה אטלס, יורם טהרלב, אפרים סידון, אפרים קישון ונורית זרחי, יזם ואייר תרגומים ל"ציד הסנרק" ולסיפורי "דווקא ככה", וכתב והוציא ספרים כמו "על המפה", "ביידיש זה מצלצל יותר טוב", "ספר המפלצות השלם", מדריכי טיול לילדים ("לונדון לילד המטייל", "רומא לילד המטייל"), תרגום מוער ל"שלושה בסירה אחת" (2002) ו"שלושה בברלין" (2012). לימד איור 30 שנה, בהם בבצלאל ובוויצו חיפה, והציג כ-16 תערוכות יחיד; ב-2023 הוצגה רטרוספקטיבה שלו במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון.

זכה בעיטור אנדרסן, בפרס נחום גוטמן לאיור, בפרס סוקולוב לעיתונאות, בשלושה ציונים לשבח בפרס בן-יצחק של מוזיאון ישראל, בפרס סטימצקי (2013, עם יהודה אטלס על "והילד הזה הוא אני"), בתואר יקיר פסטיבל הקומיקס (2009) ובפרס מפעל חיים לאמנות פלסטית (2015).

הקשר לפרדס חנה-כרכור

קרמן נולד וגדל בכרכור ולמד בבית הספר החקלאי. ב-2017 חזר אליה בספר הילדים "רודולף התנין מכרכור".

קישורים חיצוניים

דני קרמן בוויקיפדיה העברית
האתר הרשמי