היסטוריה של פרדס חנה-כרכור
פרדס חנה-כרכור היא מועצה מקומית במחוז חיפה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2023 מנתה המועצה כ-46,000 תושבים, ושטחה כ-23 קמ"ר. דף זה מרכז את ההיסטוריה של היישוב, משתי המושבות שמהן צמח — כרכור ופרדס חנה — ועד איחודן.
התיישבות מוקדמת
האזור שבו שוכנת פרדס חנה-כרכור היה מיושב עוד מימי קדם, בשל מיקומו בין מישור החוף לעמק יזרעאל. ההתיישבות היהודית המודרנית במקום החלה בראשית המאה ה-20.
כרכור
כרכור נוסדה בשנת 1913, עם רכישת הקרקע על ידי אחוזת לונדון — ארגון יהודי מבריטניה — שעל שמו נקראת השכונה הראשונה בכרכור עד היום. כרכור היא מן היישובים העבריים הבודדים שאימצו את השם הערבי של המקום. ההתיישבות של קבע במקום התבססה בשנת 1926, ובשנת 1927 מנתה אוכלוסיית כרכור כ-300 איש.
בראשית הדרך, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, היו תנאי המחיה בכרכור קשים ביותר. מחלות ומגפות — קדחת, טיפוס ומלריה — פקדו את המקום, וב-1915 אף ניחתה עליו מכת ארבה. התנאים הקשו על החקלאות, ובראשה גידול ההדרים. בשל האקלים נטעו התושבים עצי אקליפטוס העמידים בתנאים קשים — מאפיין הניכר בנוף המושבה עד היום.
מאחר שכרכור הוקפה כפרים ערביים, ספגה האוכלוסייה נפגעים במאורעות תרפ"ט (1929) ובמרד הערבי הגדול (1936–1939); בין החללים נמנו איסר טנקוס, דניאל סטנצקי, פאול בירקין, פניה בדש ואלכסנדר זייד. במרץ 1940 הוכרה כרכור כמושבה על ידי ממשלת המנדט, ומונתה בה המועצה המקומית הראשונה בראשות דיוויד הריס. בשנת 1942 קלטה כרכור עולים מתימן, ועם תום מלחמת העולם השנייה הגיעו אליה גם פליטי השואה; פעל בה גם מחנה של עליית הנוער. לאחר קום המדינה קלט היישוב מפונים ממעברת כרכור ועולים מפרס, מעיראק, מרומניה ומכורדיסטן, שסביב המושבה הוקמו עבורם שיכונים.
אלכסנדר זייד: "שנה לאחר שבאנו לכרכור התחילו לבנות בתים ולהכין משתלת זיתים. ההנהלה ניסתה להנהיג עבודה זולה ויום אחד הובאו למקום המוני ערבים. יִגָּאֵל השומר, שהיטיב לדבר ערבית, יצא אל הערבים והסביר להם כי רומו על-ידי הפקיד והובאו לכרכור כדי להתחרות בנו, כי העבודה שייכת לנו, תושבי המקום. הערבים שוכנעו, התנצלו ושבו לכפריהם."
פרדס חנה
פרדס חנה נוסדה בשנת 1929 על ידי פיק"א, ונקראה על שמה של חנה (אנני) רוטשילד, הרוזנת מרוזברי, ועל שם הפרדסים שנטעו בה (שמה הראשון של המושבה היה רביה). המתיישבים הראשונים בנו את הבתים הראשונים והקימו תשתיות ובהן בתי ספר וסניף דואר. בשנות ה-50 אוחדו עם פרדס חנה הכפרים תל שלום ונווה אפרים. עם השנים גדלה האוכלוסייה בהתמדה, והיישוב הפך למרכז חקלאי ותעשייתי.
איחוד היישובים
היישובים פרדס חנה וכרכור אוחדו בשנת 1969 למועצה מקומית אחת — פרדס חנה-כרכור. כיום היא מן המועצות המקומיות הגדולות בישראל מבחינת מספר תושבים.
כלכלה והתפתחות
כלכלת היישוב התבססה בראשיתה על חקלאות, ובמרכזה גידול ההדרים. עם השנים, במקביל לעיור ולתיעוש, התרחבה הכלכלה המקומית גם אל תחומי התעשייה והשירותים, והוקם אזור תעשייה. מיקומה של פרדס חנה-כרכור על ציר החוף, בין חיפה לתל אביב, תרם להתפתחותה ולצמיחת האוכלוסייה.
מוסדות תרבות וחינוך
בפרדס חנה-כרכור פועלים מוסדות תרבות וחינוך רבים. המתנ"ס מרכז פעילות תרבות, חוגים, מחול וספורט לתושבים. בתחום החינוך בולט בית הספר החקלאי פרדס חנה, שנוסד בשנת 1934 ונודע כמוסד חינוכי ותיק ומוערך.
ראו גם
- בית אחוזה — הבית הראשון בכרכור
- בית הכנסת הגדול
- רביה — שמה הראשון של פרדס חנה
קישורים חיצוניים
- פרדס חנה-כרכור בוויקיפדיה העברית
- נתוני אוכלוסייה באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
