ויקטור קוהן

ויקטור קוהן (כהן) ד"ר, בן ד"ר יוסף קון, נולד ברוסיה, אגרונום, מפקידי הברון ומנהל פיק"א (החברה להתיישבות יהודים בארץ ישראל שייסד הברון רוטשילד), שהקימה את פרדס חנה כמושבת הדרים מתוכננת. הוא היה דמות מפתח בהתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים ופועלו שילב ניהול חקלאי והתיישבותי בכיר, פעילות פוליטית-לאומית, ומעורבות עמוקה בחיי התרבות והקהילה.
| ” | כשאתה יוצא מבנימינה, [....] ופונה מזרחה, אתה נכנס לתחומה של פרדס־חנה. משני צדי הכביש מחנחנים לך שדרת דקלים מטורזנים ואדנים ספוגים אצולה. האיש, שיזם ונטע את הכבודה הזו, הוא ויקטור קוהן, דור שני של פקידי הברון. [...] כי הדור הראשון, מהדורת יקיא. נטע מימוזות ריחניות. ויקטור קוהן, בנו של הרופא המהולל, העדיף דקלים ואורנים. למעשה רשאי ויקטור קוהן לזכות בתואר "יוצרה ואביה של פרדס חנה. | ” |
| — מעריב, 4 דצמבר 1953 |
חייו בארץ ישראל
ויקטור למד בבית הספר החקלאי 'מקוה ישראל' ובהמשך בצרפת. בשנות העשרים שימש כיו"ר הועד של שכונת בת גלים בחיפה. בשנת 1930 השתתף בקונגרס העולמי שהתקיים בבירות בנושא תולעי משי. בקונגרס בירך קוהן בשם חברת פיק"א ולשכת המסחר בחיפה את באי הקונגרס. בשל ההכרה של ממשלת לבנון בחשיבות עבודתם הוענק לארבעה משתתפים נציגי מצרים, סוריה, ארץ ישראל ועלאוי אות כבוד 'אורדר דה מריטה לבנז', בהם קוהן.
בתחילה עבד כמפקח חקלאי בשירותה של חברת יק"א ועם הקמת פיק"א עבר לעבודה בה ושימש כראש המשרד של החברה בחיפה בשנים 1929-1936. כהן השתייך לרמות הפקידות הגבוהה בחברה, והשתכר 840 לא"י (לירות ארצישראליות) בשנה, שהן 70 לא"י לחודש. בין יתר התפקידים שעסק בהם היה אישור תקציבים מיוחדים לפיתוח חצרות המושבה ומוסדות החינוך הראשונים של פרדס חנה כמו גם מושבות רבות נוספות.
סכסוך המים בין ראש-פינה למחניים
בין השנים 1924–1925 פרץ סכסוך בין המושבות ראש-פינה ומחניים: באוגוסט 1924 הורה כהן להתקין צינור מים מראש-פינה למחניים כדי לספק להם מים והבהיר לתושבי ראש-פינה כי כל עוד לא יימצא פתרון למצוקת המים של מחניים, מושבתם לא תזכה לסיוע מטעם פיק"א. באספה כללית של בני המקום,הביעו המשתתפים התנגדות נחרצת להוראה זו. בעקבות התמשכות המשבר, כהן האשים את הנהגת המושבה בכך שהיא מסיתה את תושבי הכפר הערבי ג'עונה השכן נגד הקצאת המים למחניים. הוא נקט ביד קשה כלפי אנשי ראש-פינה והצהיר כי לו הדבר היה תלוי בו הוא היה משתמש בכוחות משטרה כדי להתקין את הצינור בכפייה באופן מיידי. מספר שנים מאוחר יותר, דחה ויקטור כהן הצעה מרחיקה לכת של ועד המושבה למשוך מים לראש-פינה ישירות מהכינרת או מנהר הירדן, בנימוק שעלות הפרויקט יקרה.
מאבקי עובדים מול חברת פיק"א
ביומני דוד בן-גוריון מספטמבר 1931 מתועדים מאבקי עובדים ומשברים מול חברת פיק"א באותן שנים. למשל, בן-גוריון מתעד פגישות ודיווחים שבהם "ויקטור כהן משתדל שיוסיפו את הנטיעות בפרדס חנה וסלילת הכביש", לצד תיעוד של סכסוכי עבודה שבהם כהן דרש מהפועלים להמשיך לעבוד בזמן שביתות.
יו"ר אגודת ידידי התזמורת הסימפונית
באמצע שנות השלושים הוא ייסד והפך ליו"ר סניף חיפה של אגודת ידידי התזמורת הסימפונית הארצישראלית (שלימים הפכה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית). ויקטור קוהן שילב את חיי האמנות והתרבות עם בניית המושבות.
פרישה לגמלאות
בשנים אלו חל חילוף משמרות בחברה, וויקטור כהן פרש לגמלאות (או עזב את החברה). בהמשך ויקטור כהן עזב את הארץ ועבר להתגורר בברזיל.
בית מגוריו ניצב עד היום בשכונת בת גלים בחיפה.
לקריאה נוספת
- בארכיון הציוני המרכזי תיקים והתכתבויות של ויקטור קוהן
קישורים חיצוניים
- על ויקטור כהן חיפה תאגיד החדשות (באנגלית)
רשימת מקורות
- תיק תיעוד בית ויקטור
- עיתונות יהודית היסטורית - בוסתנאי, 19 פברואר 1930
- עיתונות יהודית היסטורית - מעריב, 4 דצמבר 1953
- מתוך יומני בן-גוריון
- קתדרה - פיק"א — ארגונה ומטרותיה", אתר יד בן צבי חוברת מספר 59 (PDF)
- מאיר הילדסהיימר - מי מריבה פרשיות מים במושבות העליה הראשונה בגליל - קתדרה 126