מאיר אריאל
מאיר אריאל (2 במרץ 1942 – 18 ביולי 1999) היה זמר, יוצר ומשורר ישראלי, מגדולי הזמר העברי ומחשובי כותביו. נולד וגדל בקיבוץ משמרות הסמוך לפרדס חנה-כרכור, ובשנותיו האחרונות התגוררה משפחתו במושבה. אריאל נחשב לדמות מופת באזור, ולאחד הסמלים של מורשת היצירה של חבל הארץ שבו צמחה הקהילה היוצרת של פרדס חנה-כרכור.
קורות חיים
ילדות במשמרות
מאיר אריאל נולד ב-1942 בבית החולים בילינסון, וגדל בקיבוץ משמרות — קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור — שהוריו, גודה ואלכסנדר (סשה) אריאל, נמנו עם מייסדיו. בקיבוץ עברה עליו ילדותו ונעוריו, והנוף הכפרי של האזור והשפה החקלאית ניכרים לאורך יצירתו.
קריירה מוזיקלית
אריאל פרץ לתודעה הציבורית בעקבות מלחמת ששת הימים, עם הגרסה שכתב לשיר "ירושלים של ברזל". בהמשך פיתח שפה יוצרת ייחודית ועשירה, שמיזגה פולק, בלוז ושירה עברית רבת-רבדים, משחקי מילים ועומק לשוני. בין אלבומיו הבולטים: "ירוקות" (1988), "זרעי קיץ" (1993) ו"ברנרד ולואיז" (1997). הוא נחשב עד היום ל"זמר של הזמרים" ולמשורר שהשפיע על דורות של יוצרים.
הגרסה שכתב וביצע ל"ירושלים של ברזל" (1967):
הקשר לפרדס חנה-כרכור
לאחר שגדל במשמרות עברה משפחתו לתל אביב בשנת 1987. בשנת 1998, על רקע סערה ציבורית סביב ריאיון, עברה המשפחה להתגורר בפרדס חנה-כרכור. אריאל נפטר זמן קצר לאחר מכן, ב-18 ביולי 1999, בגיל 57, ממחלת קדחת הבהרות שדבק בה מעקיצת קרצייה. הוא נטמן בבית העלמין של קיבוץ משמרות, סמוך למקום שבו גדל.
חיים אישיים
אריאל שירת בצה"ל בגדוד הצנחנים. הוא היה נשוי לתרצה, ולהם שלושה ילדים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאיר אריאל בוויקיפדיה העברית
