עממי, תל שלום נווה אפריים

עממי, תל שלום ונווה אפריים הם שלושה מתחמי מגורים סמוכים במרכז כרכור, שמפת המושבה הרשמית מאגדת לאזור אחד. תל שלום היא הוותיקה שבהם, ובשוליהם משתרעת קבצנסק, שכונת הפועלים ההיסטורית של כרכור לאורך רחוב המייסדים. באזור פועל בית התרבות הקהילתי נרבתא.

תל שלום
תל שלום נבנתה בשנים 1937 עד 1938 בידי משפחת מאייר, באותה תקופה שבה, עם התגברות הסכנה ליהודי גרמניה, הוקמה בפרדס חנה גם שכונה לקליטת עולים "יקים" ברחוב הבוטנים. הקמתה תועדה ביומן הקולנוע "יומן כרמל" של נתן אקסלרוד מ-6 במרץ 1938: קטע קצר ובו נוף פרדס חנה והסביבה, וגברים העובדים בבניית הבתים בשכונה החדשה. הסרט שמור בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, ואפשר לצפות בו באתר הארכיון.
שכונת הפועלים של כרכור

בראשית שנות השלושים היו היחסים בכרכור בין חברי אגודת אחוזה, בעלי הקרקע שרובם ישבו בחו"ל, לבין הפועלים מעורערים. הפועלים טענו שוועד המושבה אינו מייצג אותם. ב-1934 החלה להתאכלס בכרכור שכונת פועלים חדשה שיועדה ל-64 משפחות, ותושביה הקימו בית ספר נפרד לילדיהם, מהלך שהכעיס את ועד המושבה. שכונת הפועלים המוקדמת יותר, שאנשי אחוזה כינו בלגלוג חיבה "קבצנסק", צמחה על חלקה שרכשו הפועלים מיוצאי קיבוץ כרכור, ובמרוצת השנים היטשטשו הגבולות בינה לבין שאר חלקי כרכור.
נווה אפריים
נווה אפריים היא השכונה של העולים מתימן שהגיעו לכרכור בשנים 1943 עד 1945. אחרי מחנה העולים בעין שמר גרו חלקם במבנים ארעיים ליד כפר פינס, שנקראו "מחנה אברהם", ועבדו בפרדסים בסביבה. ועד המושבה כרכור פנה לפיק"א בבקשה להקצות שטח לשכונה, והצעירים בנו בה בעצמם, בליווי חברת "גב ים", בתים דו-משפחתיים של חדר ומטבח קטן, ואף עקרו בעצמם את האקליפטוסים שעמדו בשטח. מרכז השכונה הוא רחוב שבזי, ובו עומדים שני בתי כנסת תימניים, האר"י ועץ חיים. ראו בתי הכנסת התימניים בכרכור.[1]
עממי
על המתחם הזה לא נמצא תיעוד היסטורי כתוב; מי שיודע על מועד הקמתו ומקור שמו מוזמן להשלים.
הערות שוליים
- ↑ עמית אלדר-הררי, "בתי הכנסת של העדה התימנית בכרכור", אתר בית הראשונים, 2021.
קישורים חיצוניים
- "תל שלום, שכונה חדשה בפרדס חנה", יומן כרמל, 1938 בארכיון הסרטים הישראלי, סינמטק ירושלים