ציפורים
ציפורים רבות מקננות בתחומי פרדס חנה-כרכור, ומגוון המינים בה גדול יחסית ליישוב בגודלה. הסיבה לכך היא האופי הכפרי-פתוח של המושבה, המשלב שטח בנוי, פרדסים, שדות ושטחים פתוחים, וקרבתה לשטחים פתוחים נרחבים ברמת מנשה, בדרום הכרמל ובצפון-מערב השומרון.
עיקר המידע בדף זה מבוסס על סקר תשתיות טבע עירוני בפרדס חנה-כרכור (אפריל 2014), שפרק הציפורים בו נכתב בידי אבנר רינות. יש לזכור שהסקר נערך בשנת 2013, ומסמך ההנחיות משנת 2023 מציין כי הוא "אינו מספיק עדכני".
ממצאי הסקר
סקר הציפורים נערך בשלושה מועדים באביב ובקיץ 2013 (22 באפריל, 28 במאי ו-5 ביולי), בעשרה פוליגונים המייצגים את סוגי השטח השונים במושבה: שטחים פתוחים (שולי בקעת הנדיב, צפון-מערב פרדס חנה, משמרות דרום, מזרח כרכור, סובב תל אלון, חורשת תלמי אלעזר) ושטחים בנויים או בנויים למחצה (שדרות הציונות, הוואדי, מרכז פרדס חנה, רחוב עציון, גנים ציבוריים גדולים וחצרות בתים). כל ביקור חולק לחצי יום באתרים הפתוחים וחצי יום בשטח הבנוי.
בסקר נמצאו 38 מיני ציפורים מקננות בתחומי המושבה, מתוכם שלושה מינים פולשים. עורכי הסקר ציינו שזו קרוב לוודאי רשימה חלקית, ושייתכן קינון של מינים נוספים כגון תנשמת, שעבורה הוצבו תיבות קינון בכמה אתרים ביישוב.
עושר המינים המקננים הגדול ביותר בתחומי הסקר נמצא בפוליגון שולי בקעת הנדיב, ובמיוחד באזור תעלת נחלי מנשה מצפון למושבה, שבה מקננים גם עופות מים שאינם קשורים לנוף הכפרי.
רשימת המינים המקננים
| מס' | שם המין | הערות |
|---|---|---|
| 1 | אנפית בקר | מין מתפרץ |
| 2 | בולבול צהוב-שת | |
| 3 | בז מצוי | |
| 4 | ברכיה | |
| 5 | גבתון עפרוני | |
| 6 | דוכיפת | |
| 7 | דרור הבית | |
| 8 | דררה אפורת-לחי (תוכי נזירי) | מין פולש |
| 9 | דררה מצויה | מין פולש |
| 10 | חוגלת סלעים | |
| 11 | חוחית | |
| 12 | חנקן גדול | |
| 13 | טבלן גמדי | |
| 14 | יונת בית | מין מתפרץ |
| 15 | ירגזי מצוי | |
| 16 | ירקון | |
| 17 | כרוון | |
| 18 | מיינה הודית | מין פולש |
| 19 | נקר סורי | |
| 20 | סבכי שחור-ראש | |
| 21 | סופית | |
| 22 | סיקסק | |
| 23 | סנונית מערות | |
| 24 | סנונית רפתות | |
| 25 | עורב אפור | מין מתפרץ |
| 26 | עורבני שחור-כיפה | |
| 27 | עפרוני מצוייץ | |
| 28 | עקב עיטי | |
| 29 | פשוש | |
| 30 | צופית בוהקת | |
| 31 | צוצלת | |
| 32 | צטיה | |
| 33 | קאק | |
| 34 | שחרור | |
| 35 | שלדג לבן-חזה | |
| 36 | שרקרק מצוי | |
| 37 | תור מצוי | |
| 38 | תור צווארון |
ציפורי השטח הבנוי
בנוף הבנוי מקננים מינים סתגלניים, שמסתדרים עם מעט צמחייה וניזונים לא מעט גם משאריות מזון אנושי. הם מקננים בחצרות ובגינות הבתים, שמעניקות לחלקם הגנה מפני טורפים. לפי הסקר, שטח בנוי שיש בו כוכים, צמחייה מספקת ונישות קינון מהווה למעשה תחליף לנישות הטבעיות שהציפורים מוצאות בטבע.
המינים שמסתדרים היטב ואף משגשגים בשטח הבנוי במושבה: צוצלת, תור צווארון, יונת בית, עורב אפור, סיקסק, נקר סורי, ירגזי, דוכיפת, שלדג לבן-חזה, בולבול צהוב-שת, עורבני שחור-כיפה, סנונית רפתות, צופית בוהקת ודרור הבית.
מינים רגישים
לצד המינים הסתגלניים, הסקר הצביע על ארבעה מינים חשובים המקננים בשטחי המושבה ובעלי רגישות גבוהה יחסית, מינים שכמעט אינם מקננים בשטחים עירוניים צפופים, וחלקם בירידה משמעותית באוכלוסייתם המקננת בארץ:
- חוחית: ציפור שיר קטנה וצבעונית, שבעבר קישטה את כל שטחי הבור בצפון הארץ ובמרכזה. אוכלוסייתה בישראל הצטמצמה מאוד בשל בינוי וחקלאות, כיסוח שטחי בור ועשבייה בשולי יישובים ושדות, וצייד לצורכי ציפורי כלוב. במושבה נראתה מקננת בשטחים פתוחים, בעיקר בפרדסים ובשדרות הסובבות אותם.
- תור מצוי: מין הנמצא בסיכון עולמי, בעיקר עקב צייד מאסיבי, ונפגע גם מפיתוח אינטנסיבי והרס בתי גידול. התור מגיע לארץ באביב כדי לגדל כאן את הדור הבא. בעבר קינן ברוב ערי ישראל, וכיום כמעט שאינו מקנן בשטחים בנויים בצפיפות. במושבה נצפה מקנן בפרדסים ובשדרות, ובמספרים גבוהים יותר במזרח כרכור.
- שרקרק מצוי: מהיפות בציפורי ישראל, ניזונה בעיקר מדבורים ומצרעות ומקננת בכוכים בקירות עפר. אוכלוסייתה המקננת בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. נמצא מקנן בשולי בקעת הנדיב, על גדות תעלת נחלי מנשה, יחד עם שלדגים ודוכיפת.
- עקב עיטי: עוף דורס גדול הניזון ממכרסמים ומסייע להדברה ביולוגית בשטחים החקלאיים. אוכלוסייתו נפגעה בעבר משימוש בחומרי הדברה קטלניים כנגד מכרסמים. במזרח כרכור נמצאה פעילות אינטנסיבית של זוג עקבים; קינון ודאי לא נמצא, אך סביר שהם מגיעים לצוד מכיוון שיפולי רמת מנשה, שם יש להם שטחי צייד עשירים.
מין נוסף שהסקר מציין כ"מין דגל" של האזור הוא חנקן גדול, שמקנן בעיקר באזורים מזרחיים יחסית בארץ. בסקר נמצאו לפחות שני זוגות מקננים שלו בשטחים פתוחים למחצה, בחלקה המזרחי ביותר של המושבה, במזרח כרכור.
ראו גם
מקורות
- סקר תשתיות טבע עירוני בפרדס חנה-כרכור: מטרות, שיטות, ממצאים כלליים, מסקנות והמלצות, אפריל 2014. פרק 3.5, "עופות מקננים בפרדס חנה – כרכור", מאת אבנר רינות.
- הנחיות לטיפוח תשתיות טבע עירוני וטיפול במפגעים סביבתיים, ספטמבר 2023, מאת אלון תבור, יחידת הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, בסיוע המשרד להגנת הסביבה.
