עטלפים

מתוך פרדס חנה - כרכור
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
שלושת מיני עטלפי החרקים שתועדו בסקר: עטלפון אירופי (משמאל למעלה), עטלפון לבן-שוליים (מימין למעלה) ואפלול מצוי. צילומים: ערן עמיחי

עטלפים של כמה מינים חיו בעבר בשפע באזור פרדס חנה-כרכור, אבל בסקר הטבע העירוני של 2013 נמצאו רק שלושה מיני עטלפי חרקים, כמעט כל הפעילות הייתה של מין אחד, והפעילות הכללית הייתה דלה מאוד.[1]

עיקר המידע בדף זה מבוסס על פרק העטלפים בסקר (אפריל 2014), שנכתב בידי ערן עמיחי ושמוליק יידוב.

רקע

לפי הסקר, באזור חיו בעבר עטלפי חרקים רבים ממגוון מינים, אבל אוכלוסיותיהם נפגעו קשות מהדברה ומאידוי מערות. גם כיום משפיעים עליהם זיהום אור ורעש, והרס בתי גידול בגלל התיישבות, כבישים, אזורי תעשייה וחקלאות. לכן ציפו הסוקרים מראש שרוב הפעילות תהיה של מינים סתגלנים, שמלווים את האדם.[1]

שיטת הסקר

הסקר נערך בגלאי עטלפים מדגם AnaBat SD2, שמקליט את קריאות ההדהוד (אקולוקציה) של העטלפים. ברוב המקרים אפשר לזהות את המין לפי התדר ולפי צורת הקריאה. בכל אחד משני אתרים הוצב גלאי אחד למשך שבעה לילות ביוני 2013, ומדד הפעילות הוא מספר המעברים של כל מין מול הגלאי.[1]

שני האתרים:[1]

  • הגינה הקהילתית "מטווח כרכור": מטווח שאינו פעיל, שבחלקו גינה קהילתית ובחלקו צמחיית בר.
  • בריכת נווה רותם: בריכת חורף עונתית בתוך רצועה חקלאית צרה בין פרדס חנה לקיבוץ גן שמואל, מוקפת שדות וחורשת אקליפטוסים.

את עטלף הפירות הגלאי אינו קולט, בגלל צורת הקריאות שלו, ולכן הסקר לא אומר עליו דבר. לפי עורכי הסקר הוא מלווה אדם ונמצא באזור בכמויות גדולות.[1]

ממצאים

מין שם מדעי מעברים במטווח כרכור מעברים בבריכת נווה רותם
עטלפון לבן-שוליים Pipistrellus kuhlii 107 (94.7%) 107 (92.1%)
אפלול מצוי Eptesicus serotinus 6 (5.3%) 6 (7%)
עטלפון אירופי Pipistrellus pipistrellus 0 1 (0.9%)
סך הכול 113 114

עטלפון לבן-שוליים הוא עטלף החרקים הנפוץ בישראל. הוא מלווה אדם, אינו שוכן במערות אלא בסדקים, ומרבה לגור במבנים, בעיקר בגגות רעפים או אסבסט. לפי הסקר, הנוכחות הגבוהה שלו צפויה, והיא מעידה על חברת עטלפים חד-גונית ועל סביבה מופרעת.[1]

אפלול מצוי ועטלפון אירופי הם מינים צפוניים, ששניהם מגיעים בישראל לגבול תפוצתם הדרומי. מלבד חדירה לאזור ירושלים והריה, הסקר הזה הוא לפי עורכיו אחת הנקודות הדרומיות ביותר בעולם שבהן תועדו. גם הם שוכנים בסדקים ולא במערות, ובאירופה ידוע שהם גרים במבני אדם, אף שבארץ זה לא תועד.[1] בתקציר הסקר מצוין האפלול המצוי כאחד המינים שאינם שכיחים במרחב העירוני ונמצאו במושבה.

מסקנות הסקר

לפי עורכי הסקר, מספר המעברים מול הגלאים היה נמוך ביותר, בייחוד בשטח פתוח ברובו שאין בו מחסור במקומות מסתור, ובעונה שבה פעילות העטלפים בשיאה. נמצאו פחות מרבע מהמינים המוכרים באזור. הם משערים שהסיבה היא השימוש הרב בחומרי הדברה בחקלאות, שמצמצם את מקורות המזון, וקובעים שאוכלוסיית העטלפים ענייה בגלל השפעת האדם בעבר ובהווה.[1]

אחת ההמלצות הכלליות של הסקר לבעלי החיים רלוונטית במיוחד לעטלפים: לצמצם את הפניית תאורת הלילה אל השטחים הפתוחים.[1]

ראו גם

מקורות

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 סקר תשתיות טבע עירוני בפרדס חנה-כרכור, החברה להגנת הטבע והמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, אפריל 2014, פרק 3.7: עטלפים בפרדס חנה-כרכור, מאת ערן עמיחי (אוניברסיטת תל אביב) ושמוליק יידוב (מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע) (הדוח המלא, PDF).