רביה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך פרדס חנה - כרכור
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (יצירת קישור פנימי)
(החלפת קטגוריה: היסטוריה -> היסטוריה של פרדס חנה-כרכור (בעקבות בקשת חוה אהרון בדף השיחה))
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רביה''' (גם '''ע'ביה'''; בערבית: חורש או יער) היה שמה הראשון של המושבה [[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה]]. השם ניתן לאזור על שום החורש והסבך הטבעי שאפיינו אותו, ובהם שרידי יער אלונים שכיסה את הסביבה בעבר. בשנת 1929 שונה שם המושבה ל'''פרדס חנה''', על שמה של [[חנה פרימרוז|חנה (אנני) רוטשילד]] ועל שם הפרדסים שנטעו בה.
'''רביה''' (גם '''ע'ביה'''; בערבית: חורש או יער) היה שמה הראשון של המושבה [[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה]]. השם ניתן לאזור על שום החורש והסבך הטבעי שאפיינו אותו, ובהם שרידי יער אלונים שכיסה את הסביבה בעבר. בשנת 1929 שונה שם המושבה ל'''פרדס חנה''', על שמה של [[חנה פרימרוז|חנה (אנני) רוטשילד]] ועל שם הפרדסים שנטעו בה.
{{ציטוט|
בחודש זה נוספה נקודה חדשה ליישוב העברי בארץ. ב־15 למארס נכנסו ראשוני המתיישבים לבתיהם במושבה החדשה 'רביה', אשר לפי השמועה תיקרא בשם פרדס חנה על שם גברת אחת ממשפחת הברון. [...] לפי התכנית שעובדה על ידי המהנדס קסלמן יהיו במושבה 500 בתים, מהם 50 בתי פועלים והשאר בתים למתיישבים פרטיים ובניינים ציבוריים שונים. המושבה תשתרע על פני שטח של שלושים אלף דונם ועליהם ינטעו פרדסים.|הארץ, 22 במרץ 1929}}


[[קובץ:פרדס חנה 1938.jpg|ממוזער|שמאל|320px|המושבה פרדס חנה ב-1938, תשע שנים בלבד אחרי שנוסדה בשם "רביה"]]
אדמות האזור נרכשו עבור ההתיישבות היהודית בעשורים הראשונים של המאה ה-20 והועברו בהמשך לחברת [[פיק"א]], שתכננה להקים במקום מושבת הדרים. חלק ניכר מן הקרקעות היו שטחי חולות וביצות שנדרשה עבודה רבה כדי להכשירם לעיבוד חקלאי.
אדמות האזור נרכשו עבור ההתיישבות היהודית בעשורים הראשונים של המאה ה-20 והועברו בהמשך לחברת [[פיק"א]], שתכננה להקים במקום מושבת הדרים. חלק ניכר מן הקרקעות היו שטחי חולות וביצות שנדרשה עבודה רבה כדי להכשירם לעיבוד חקלאי.
מתוך עיתון ''הארץ'', 22 במרץ 1929, בעת היווסד המושבה:
<blockquote>
"בחודש זה נוספה נקודה חדשה ליישוב העברי בארץ. ב־15 למארס נכנסו ראשוני המתיישבים לבתיהם במושבה החדשה 'רביה', אשר לפי השמועה תיקרא בשם פרדס חנה על שם גברת אחת ממשפחת הברון. [...] לפי התכנית שעובדה על ידי המהנדס קסלמן יהיו במושבה 500 בתים, מהם 50 בתי פועלים והשאר בתים למתיישבים פרטיים ובניינים ציבוריים שונים. המושבה תשתרע על פני שטח של שלושים אלף דונם ועליהם ינטעו פרדסים."
</blockquote>


== ראו גם ==
== ראו גם ==
שורה 19: שורה 17:
* [https://makomshamur.com/tag/%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94/ "מפת רביה"] — באתר מקום שמור
* [https://makomshamur.com/tag/%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94/ "מפת רביה"] — באתר מקום שמור


[[קטגוריה:היסטוריה]]
[[קטגוריה:היסטוריה של פרדס חנה-כרכור]]
[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:מושגים]]

גרסה אחרונה מ־17:06, 16 בנובמבר 2026

רביה (גם ע'ביה; בערבית: חורש או יער) היה שמה הראשון של המושבה פרדס חנה. השם ניתן לאזור על שום החורש והסבך הטבעי שאפיינו אותו, ובהם שרידי יער אלונים שכיסה את הסביבה בעבר. בשנת 1929 שונה שם המושבה לפרדס חנה, על שמה של חנה (אנני) רוטשילד ועל שם הפרדסים שנטעו בה.

” בחודש זה נוספה נקודה חדשה ליישוב העברי בארץ. ב־15 למארס נכנסו ראשוני המתיישבים לבתיהם במושבה החדשה 'רביה', אשר לפי השמועה תיקרא בשם פרדס חנה על שם גברת אחת ממשפחת הברון. [...] לפי התכנית שעובדה על ידי המהנדס קסלמן יהיו במושבה 500 בתים, מהם 50 בתי פועלים והשאר בתים למתיישבים פרטיים ובניינים ציבוריים שונים. המושבה תשתרע על פני שטח של שלושים אלף דונם ועליהם ינטעו פרדסים. ”
— הארץ, 22 במרץ 1929
המושבה פרדס חנה ב-1938, תשע שנים בלבד אחרי שנוסדה בשם "רביה"

אדמות האזור נרכשו עבור ההתיישבות היהודית בעשורים הראשונים של המאה ה-20 והועברו בהמשך לחברת פיק"א, שתכננה להקים במקום מושבת הדרים. חלק ניכר מן הקרקעות היו שטחי חולות וביצות שנדרשה עבודה רבה כדי להכשירם לעיבוד חקלאי.

ראו גם

מקורות

קישורים חיצוניים