ישעיהו לויט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך פרדס חנה - כרכור
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
אין תקציר עריכה
(החלפת קטגוריה: היסטוריה -> היסטוריה של פרדס חנה-כרכור (בעקבות בקשת חוה אהרון בדף השיחה))
 
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ישעיהו לויט'''  (1968- 1898), נולד בקליניצה<ref>נדרש אימות למקום הלידה</ref> שברוסיה. יו"ר תנועת 'החלוץ' בעיר מולדתו, חבר בוועדה החקלאית של המועצה המקומית כרכור, חבר מועצה וממתיישביה הראשונים של המושבה כרכור. שמו נקשר בהיסטוריה המקומית בעיקר בשל אירוע לאומני טרגי שהתרחש בשנת 1929.
'''ישעיהו לויט'''  (1968- 1898), נולד בקליניצה<ref>נדרש אימות למקום הלידה</ref> שברוסיה. יו"ר תנועת 'החלוץ' בעיר מולדתו, חבר בוועדה החקלאית של המועצה המקומית כרכור, חבר מועצה וממתיישביה הראשונים של המושבה כרכור. שמו נקשר בהיסטוריה המקומית בעיקר בשל אירוע לאומני טרגי שהתרחש בשנת [[1929]].


==פעילות ציבורית ואישית==
==פעילות ציבורית ואישית==
מגיל נעורים פעל למען ארץ ישראל, עלה בשנת 1917 והצטרף לגדוד העבודה. היה בין 10 התושבים הראשונים של המושב, פעל במסגרת 'הפועל הצעיר' ולאחר מכן במפא"י כמו גם היה מראשוני חברי המועצה.  
מגיל נעורים פעל למען ארץ ישראל, עלה בשנת 1917 והצטרף לגדוד העבודה. היה בין 10 התושבים הראשונים של המושב, פעל במסגרת 'הפועל הצעיר' ולאחר מכן במפא"י כמו גם היה מראשוני חברי המועצה.  


לויט  עבד את אדמות המושבה כרכור בשנותיה הראשונות, המושבה שהוקמה רשמית ב-1913 אך התפתחה משמעותית בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הוא היה חבר בין היתר בוועדה החקלאית שליד המועצה המקומית כרכור. חברים נוספים  בוועדה היו: עזרא שפהרד, חיים לוין, יוסף ואלד, שלמה פרידמן ואחרים. <ref>⁨⁨הארץ⁩, 2 בינואר שנת 1968</ref>  
לויט  עבד את אדמות המושבה כרכור בשנותיה הראשונות, המושבה שהוקמה רשמית ב-1913 אך התפתחה משמעותית בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הוא היה חבר בין היתר בוועדה החקלאית שליד המועצה המקומית כרכור. חברים נוספים  בוועדה היו: עזרא שפהרד, חיים לוין, יוסף ואלד, שלמה פרידמן ואחרים. <ref>⁨⁨הארץ⁩, 2 בינואר שנת 1968</ref>  


כשהחלו לדון על איחוד המושבות היה בין המתנגדים לכך. הוא טען כי המושבות אינן שוות וכי מפעל המים בכרכור מפיק מים במחיר זול יותר מפרדס חנה כמו גם המיסים בפרדס חנה גבוהים יותר.<ref>⁨⁨ ⁩⁩⁨ העיתון דבר 14 יוני 1962⁩</ref> הוא טען כי האיחוד ירע את מצבם של האיכרים בעלי האדמות הקטנות בכרכור ובמקום איחוד יש להקפיד שיהיו פחות פקידים, שגביית המיסים תהיה יותר דמוקרטית ולפי הכנסות האיכרים עצמם. תושבי כרכור מעוניינים להיות עצמאיים והאיחוד יכול להיות חלקי כמו בתיכון משותף או בשירות הוטרינרי.
כשהחלו לדון על איחוד המושבות היה בין המתנגדים לכך. הוא טען כי המושבות אינן שוות וכי מפעל המים בכרכור מפיק מים במחיר זול יותר מפרדס חנה כמו גם המיסים בפרדס חנה גבוהים יותר.<ref>⁨⁨ ⁩⁩⁨ העיתון דבר 14 יוני 1962⁩</ref> בין היתר טען כי האיחוד ירע את מצבם של האיכרים בעלי האדמות הקטנות בכרכור ובמקום איחוד יש להקפיד שיהיו פחות פקידים, שגביית המיסים תהיה יותר דמוקרטית ולפי הכנסות האיכרים עצמם. תושבי כרכור מעוניינים להיות עצמאיים והאיחוד יכול להיות חלקי כמו בתיכון משותף או בשירות הוטרינרי.


==כלכלת המשק בכרכור==
==כלכלת המשק בכרכור==
שורה 14: שורה 13:
==פרטי האירוע ההיסטורי ב-1929 הנסיעה הגורלית==  
==פרטי האירוע ההיסטורי ב-1929 הנסיעה הגורלית==  


ב-11 בנובמבר [[1929]], נסעו ישעיהו לויט ופניה בדש (אשתו של משה בדש, ממייסדי המושבה) בעגלה מכרכור לחדרה כדי לטחון חיטה לקמח ולערוך קניות. בדרכם חזרה, סמוך לח'ירבת צ'רקס (באזור תחנת הרכבת של חדרה), נסחטו והותקפו על ידי חמישה תוקפים ערבים חמושים. אחד המתנפלים קפץ על העגלה ודקר את ישעיהו לויט בידו באמצעות פגיון. לויט הפצוע הצליח להתאושש, נמלט מהמקום והגיע שותת דם לתחנת חדרה כדי להזעיק עזרה. [[פניה בדש]] ניסתה לברוח בריצה, אך התוקפים השיגו אותה, דקרו וירו בה למוות. פניה היתה קורבנה הראשון של כרכור עוד לפני המאורעות.
ב-11 בנובמבר [[1929]], נסעו ישעיהו לויט ופניה בדש (אשתו של משה בדש, ממייסדי המושבה) בעגלה מכרכור לחדרה כדי לטחון חיטה לקמח ולערוך קניות. בדרכם חזרה, סמוך לח'ירבת צ'רקס (באזור תחנת הרכבת של חדרה), נסחטו והותקפו על ידי חמישה תוקפים ערבים חמושים. אחד המתנפלים קפץ על העגלה ודקר את ישעיהו לויט בידו באמצעות פגיון. לויט הפצוע הצליח להתאושש, נמלט מהמקום והגיע שותת דם לתחנת חדרה כדי להזעיק עזרה. [[פניה בדש]] ניסתה לברוח בריצה, אך התוקפים השיגו אותה, דקרו וירו בה למוות. פניה הייתה קורבנה הראשון של כרכור, כשלושה חודשים אחרי שבוע הפרעות של [[מאורעות תרפ"ט]].


<blockquote>
<blockquote>
שורה 22: שורה 21:


</blockquote>
</blockquote>
==ההשפעה על היישוב ומערך הביטחון==


בעקבות הארוע ערכו התושבים התרמה למען הקמת בניין חזק שישמש מבצר כנגד התקפות נוספות בשל המאורעות 1936-1939. המבצר נבנה ב[[בית הכנסת הגדול]] בפרדס חנה. <ref> [https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1968/04/30/01/article/77/?srpos=14&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI-+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%98+%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A8-------------1 עיתון על המשמר 30 באפריל 1968]</ref>
בעקבות הארוע ערכו התושבים התרמה למען הקמת בניין חזק שישמש מבצר כנגד התקפות נוספות בשל המאורעות 1936-1939. המבצר נבנה ב[[בית הכנסת הגדול]] בפרדס חנה. <ref> [https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1968/04/30/01/article/77/?srpos=14&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI-+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%98+%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A8-------------1 עיתון על המשמר 30 באפריל 1968]</ref>
בנוסף ההתקפה זירזה את הקמת מערך השמירה והנוטרות באזור, והובילה בהמשך את ממשלת המנדט הבריטי להציב כוחות צבא קבועים ותחנת משטרה.


==מותו==
==מותו==
שורה 33: שורה 35:
* [[רשימת תושבי כרכור - 1932]]
* [[רשימת תושבי כרכור - 1932]]
* [[עמדת שמירה היסטורית ברחוב המייסדים]]
* [[עמדת שמירה היסטורית ברחוב המייסדים]]
* [[משטרת כרכור ומשטרת פרדס חנה‏‏]]


==רשימת מקורות==
==רשימת מקורות==
שורה 45: שורה 48:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
<references/>
<references/>
[[קטגוריה:היסטוריה]]
[[קטגוריה:היסטוריה של פרדס חנה-כרכור]]
[[קטגוריה:אישים בפרדס חנה-כרכור]]
[[קטגוריה:אישים בפרדס חנה-כרכור]]
[[קטגוריה:מייסדים ראשונים]]
[[קטגוריה:מייסדים ראשונים]]
[[קטגוריה:חברי מועצה]]
[[קטגוריה:חברי מועצה]]
[[קטגוריה:1929]]
[[קטגוריה:1929]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית עלמין כרכור - כפר פינס - עין עירון]]

גרסה אחרונה מ־17:05, 16 בנובמבר 2026

ישעיהו לויט (1968- 1898), נולד בקליניצה[1] שברוסיה. יו"ר תנועת 'החלוץ' בעיר מולדתו, חבר בוועדה החקלאית של המועצה המקומית כרכור, חבר מועצה וממתיישביה הראשונים של המושבה כרכור. שמו נקשר בהיסטוריה המקומית בעיקר בשל אירוע לאומני טרגי שהתרחש בשנת 1929.

פעילות ציבורית ואישית

מגיל נעורים פעל למען ארץ ישראל, עלה בשנת 1917 והצטרף לגדוד העבודה. היה בין 10 התושבים הראשונים של המושב, פעל במסגרת 'הפועל הצעיר' ולאחר מכן במפא"י כמו גם היה מראשוני חברי המועצה.

לויט עבד את אדמות המושבה כרכור בשנותיה הראשונות, המושבה שהוקמה רשמית ב-1913 אך התפתחה משמעותית בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הוא היה חבר בין היתר בוועדה החקלאית שליד המועצה המקומית כרכור. חברים נוספים בוועדה היו: עזרא שפהרד, חיים לוין, יוסף ואלד, שלמה פרידמן ואחרים. [2]

כשהחלו לדון על איחוד המושבות היה בין המתנגדים לכך. הוא טען כי המושבות אינן שוות וכי מפעל המים בכרכור מפיק מים במחיר זול יותר מפרדס חנה כמו גם המיסים בפרדס חנה גבוהים יותר.[3] בין היתר טען כי האיחוד ירע את מצבם של האיכרים בעלי האדמות הקטנות בכרכור ובמקום איחוד יש להקפיד שיהיו פחות פקידים, שגביית המיסים תהיה יותר דמוקרטית ולפי הכנסות האיכרים עצמם. תושבי כרכור מעוניינים להיות עצמאיים והאיחוד יכול להיות חלקי כמו בתיכון משותף או בשירות הוטרינרי.

כלכלת המשק בכרכור

המשקים בכרכור התבססו באותם ימים על פלחה (גידולי שדה כמו חיטה ושעורה) ומשק חי. משום שלא הייתה טחנת קמח מקומית במושבה הצעירה, נאלצו האיכרים לנסוע בדרכים קשות ומסוכנות למושבה הגדולה והקרובה יותר, חדרה, כדי לטחון את גרגירי החיטה ולשוב עם שקי קמח.

פרטי האירוע ההיסטורי ב-1929 הנסיעה הגורלית

ב-11 בנובמבר 1929, נסעו ישעיהו לויט ופניה בדש (אשתו של משה בדש, ממייסדי המושבה) בעגלה מכרכור לחדרה כדי לטחון חיטה לקמח ולערוך קניות. בדרכם חזרה, סמוך לח'ירבת צ'רקס (באזור תחנת הרכבת של חדרה), נסחטו והותקפו על ידי חמישה תוקפים ערבים חמושים. אחד המתנפלים קפץ על העגלה ודקר את ישעיהו לויט בידו באמצעות פגיון. לויט הפצוע הצליח להתאושש, נמלט מהמקום והגיע שותת דם לתחנת חדרה כדי להזעיק עזרה. פניה בדש ניסתה לברוח בריצה, אך התוקפים השיגו אותה, דקרו וירו בה למוות. פניה הייתה קורבנה הראשון של כרכור, כשלושה חודשים אחרי שבוע הפרעות של מאורעות תרפ"ט.

דבר⁩, 13 נובמבר 1929

"10 רגעים מתחנת חדרה לצד כרכור[...]התנפלו עליהם 5 ערבים ששניים מהם היו מזויינים באקדחים ושלושה רוכבים - רובים ופגיונות. אחד מהם פצע את הח' לויט בפגיון ביד ופגע בעורק. לויט קפץ מהעגלה והערבים ירו אחריו 6 פעמים. אוטו שיצא מחדרה מצאהו מתבוסס בדמו בדרך לתחנת הרכבת[....] שוטרים ומבני המושבה יצאו מיד למקום המעשה ומצאו את פאניה באדאש הרוגה."

ההשפעה על היישוב ומערך הביטחון

בעקבות הארוע ערכו התושבים התרמה למען הקמת בניין חזק שישמש מבצר כנגד התקפות נוספות בשל המאורעות 1936-1939. המבצר נבנה בבית הכנסת הגדול בפרדס חנה. [4] בנוסף ההתקפה זירזה את הקמת מערך השמירה והנוטרות באזור, והובילה בהמשך את ממשלת המנדט הבריטי להציב כוחות צבא קבועים ותחנת משטרה.

מותו

ישעיהו לויט נפטר ב 31.1.1968, בן שבעים במותו. במודעת האבל על שמו נמסר כי הלוויתו תצא לבית העלמין בכרכור בשעה שלוש. במודעת אבל נוספת שפורסמה בעיתונות הביעו השתתפות בצערה של המשפחה, המשפחות הבאות: בונימוביץ, ברייער, גלעדי דוד, הופטר, הנדלר, לוינסון, לחמן, מלינוביץ, מנג"ם רפאל, סלם - אטליז, פרלשטין, קרונהיים, ש"ץ ופרב.

ראו גם

רשימת מקורות

הערות שוליים

  1. ↑ נדרש אימות למקום הלידה
  2. ↑ ⁨⁨הארץ⁩, 2 בינואר שנת 1968
  3. ↑ ⁨⁨ ⁩⁩⁨ העיתון דבר 14 יוני 1962⁩
  4. ↑ עיתון על המשמר 30 באפריל 1968