אנדרטת הנח"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך פרדס חנה - כרכור
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(סעיף חדש: ממצאי סקר הטבע העירוני (אתר 9))
(העשרה מאתר גילי חסקין (באישורו): בחירת המקום, רני שריר, חנן הברון, הסיסמה והפסוק, כתובת "יד ושם"; מספר החללים ב-2020)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אנדרטת הנחל פרדס חנה.jpg|ממוזער|מגדל ההנצחה באנדרטת הנח"ל]]
[[קובץ:אנדרטת הנחל פרדס חנה.jpg|ממוזער|מגדל ההנצחה באנדרטת הנח"ל]]


'''אנדרטת הנח"ל''' — רשמית '''אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך''' — היא אתר הזיכרון המרכזי של חטיבת הנח"ל, השוכן בשולי [[פרדס חנה-כרכור]], בשכונת הנח"ל. באתר מונצחים '''1,154 חללים''' של מסלול הנח"ל, חטיבת הנח"ל וחיל החינוך והנוער.
'''אנדרטת הנח"ל''' — רשמית '''אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך''' — היא אתר הזיכרון המרכזי של חטיבת הנח"ל, השוכן בשולי [[פרדס חנה-כרכור]], בשכונת הנח"ל. באתר מונצחים '''1,154 חללים''' של מסלול הנח"ל, חטיבת הנח"ל וחיל החינוך והנוער. (ב-2020 מנה [[גילי חסקין|גילי חסקין]] באתר 1,039 חללים; המספר גדל מאז.)<ref name="hk-tour" />


== הקמה ==
== הקמה ==
הרעיון להקים אתר הנצחה ראוי עלה כבר ב-1982, עם הפיכת הנח"ל לחטיבת חי"ר סדירה. את המהלך הובילה '''העמותה להנצחת זכר חללי הנח"ל''', שהוקמה בידי קבוצת הורים שכולים שביקשו להחליף את חדר ההנצחה הצנוע ששכן עד אז במחנה 80, בסיס הטירונות של הנח"ל. האתר נבנה ונחנך בשנת 1995.
הרעיון להקים אתר הנצחה ראוי עלה כבר ב-1982, עם הפיכת הנח"ל לחטיבת חי"ר סדירה. את המהלך הובילה '''העמותה להנצחת זכר חללי הנח"ל''', שהוקמה בידי קבוצת הורים שכולים שביקשו להחליף את חדר ההנצחה הצנוע ששכן עד אז במחנה 80, בסיס הטירונות של הנח"ל. האתר נבנה ונחנך בשנת 1995.
לפי חסקין, פרדס חנה נבחרה בגלל קרבתה ל[[מחנה 80]], ששימש שנים רבות מחנה ההכשרה הצבאית של חיילי הנח"ל, ובזכות היענות רבה של המועצה המקומית. בראש העמותה עמד אז אל"מ (מיל.) רענן (רני) שריר, שפיקד על הנח"ל בשנים 1975–1978. שריר התגייס לנח"ל כחבר גרעין ב-1953, היה מפקד בנח"ל המוצנח ומג"ד בית הספר למ"כים במלחמת יום הכיפורים, כיהן שנים רבות כיו"ר העמותה ופעל להקמת מרכז מורשת הנח"ל באתר. הוא נקבר בכפר ביל"ו ב-29 בנובמבר 2019.<ref name="hk-tour" /><ref name="hk-nahal" />


== אדריכלות וסמליות ==
== אדריכלות וסמליות ==
שורה 10: שורה 12:
את האתר תכננו האדריכלים '''חנן הברון ומיכאל קראוס'''. מתווה האתר כולו מעוצב בצורת סמל החטיבה — '''המגל והחרב''' — המבטא את שילוב ההתיישבות והחקלאות עם השירות הקרבי.
את האתר תכננו האדריכלים '''חנן הברון ומיכאל קראוס'''. מתווה האתר כולו מעוצב בצורת סמל החטיבה — '''המגל והחרב''' — המבטא את שילוב ההתיישבות והחקלאות עם השירות הקרבי.


לב האתר הוא מגדל הזיכרון, הבנוי כמגדל פתוח בצורת '''מעגל שאינו נסגר''' — סמל לכאב ולחֶסר שנותרו בנפול הבנים. צורתו מזכירה [[מגדל המים|מגדל מים]], ברמז לתרומתו של הנח"ל להקמת יישובים ברחבי הארץ. בחלקו התחתון של המגדל משתרע קיר ההנצחה ובו שמות הנופלים.
חנן הברון (1931–2000), אחד משני האדריכלים, נולד בגרמניה ועלה לארץ בגיל שנתיים. הוא היה בפלמ"ח, ב-1949 היה ממייסדי קיבוץ רעים, ומראשוני האדריכלים במחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד. עבודתו החשובה נחשבת בית יגאל אלון בגינוסר. האדריכל ויטוריו קורינלדי, שעבד לצדו, תיאר אותו כ"מאד מינימליסט, כמעט סגפן בתכנון שלו".<ref name="hk-tour" />
 
סיסמת העמותה, "וָחָי כֹּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁמָּה, הַנָּחַל", לקוחה מיחזקאל מ"ז, ט, שם הנחל הוא נחל המים שמרפא את ים המלח. חסקין מעיר שמציבי האנדרטה לקחו את שש המילים האחרונות של הפסוק "ויצרו סירוס מנותק מהקשר".<ref name="hk-tour" /> לדבריו, זהו אתר "המפגיש שתי תחושות לאומיות עוצמתיות ביותר: הזיכרון והתקווה", ונועד גם לפעילות של בני נוער ולא רק להנצחה.<ref name="hk-tour" />
 
לב האתר הוא מגדל הזיכרון, הבנוי כמגדל פתוח בצורת '''מעגל שאינו נסגר''' — סמל לכאב ולחֶסר שנותרו בנפול הבנים. צורתו מזכירה [[מגדל המים|מגדל מים]], ברמז לתרומתו של הנח"ל להקמת יישובים ברחבי הארץ. בחלקו התחתון של המגדל משתרע קיר ההנצחה ובו שמות הנופלים. מעל השמות כתוב הפסוק "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם" (ישעיהו נ"ו, ה), הפסוק שנתן את שמו למוסד יד ושם. חסקין משתמש בכתובת הזאת כנקודת מוצא לדיון ביקורתי על הזיהוי בין חללי צה"ל לבין נספי השואה, בעקבות מאמרו של ד"ר מולי ברוג, "צבא השם במדינת יד ושם" (הארץ, 19 במאי 2019).<ref name="hk-tour" /><ref name="hk-yv" />


== מה יש באתר ==
== מה יש באתר ==
שורה 40: שורה 46:
* [https://www.izkor.gov.il/en_abf5b5a3fb54731325550e0281401468 אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך] באתר יזכור
* [https://www.izkor.gov.il/en_abf5b5a3fb54731325550e0281401468 אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך] באתר יזכור
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%97%22%D7%9C_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך] בוויקיפדיה העברית
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%97%22%D7%9C_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך] בוויקיפדיה העברית
* [https://www.gilihaskin.com/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%a1-%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94/ סיור בפרדס חנה וסביבתה], מאת גילי חסקין, באתרו
* [https://www.gilihaskin.com/%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%aa%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94/ תולדות הנח"ל ותרומתו למדינה], מאת גילי חסקין, באתרו


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<references />
<references>
<ref name="hk-tour">גילי חסקין, [https://www.gilihaskin.com/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%a1-%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94/ "סיור בפרדס חנה וסביבתה"], אתר גילי חסקין, 27.11.2020. החומר מובא באישור המחבר.</ref>
<ref name="hk-nahal">גילי חסקין, [https://www.gilihaskin.com/%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%aa%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94/ "תולדות הנח"ל ותרומתו למדינה"], אתר גילי חסקין, 17.9.2020. החומר מובא באישור המחבר.</ref>
<ref name="hk-yv">גילי חסקין, [https://www.gilihaskin.com/%d7%97%d7%9c%d7%9c%d7%99-%d7%a6%d7%94%d7%9c-%d7%95%d7%99%d7%93-%d7%95%d7%a9%d7%9d/ "חללי צה"ל ו'יד ושם'"], אתר גילי חסקין, 6.9.2020. החומר מובא באישור המחבר.</ref>
</references>


[[קטגוריה:הנצחה]]
[[קטגוריה:הנצחה]]

גרסה מ־13:53, 22 בנובמבר 2026

מגדל ההנצחה באנדרטת הנח"ל

אנדרטת הנח"ל — רשמית אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך — היא אתר הזיכרון המרכזי של חטיבת הנח"ל, השוכן בשולי פרדס חנה-כרכור, בשכונת הנח"ל. באתר מונצחים 1,154 חללים של מסלול הנח"ל, חטיבת הנח"ל וחיל החינוך והנוער. (ב-2020 מנה גילי חסקין באתר 1,039 חללים; המספר גדל מאז.)[1]

הקמה

הרעיון להקים אתר הנצחה ראוי עלה כבר ב-1982, עם הפיכת הנח"ל לחטיבת חי"ר סדירה. את המהלך הובילה העמותה להנצחת זכר חללי הנח"ל, שהוקמה בידי קבוצת הורים שכולים שביקשו להחליף את חדר ההנצחה הצנוע ששכן עד אז במחנה 80, בסיס הטירונות של הנח"ל. האתר נבנה ונחנך בשנת 1995.

לפי חסקין, פרדס חנה נבחרה בגלל קרבתה למחנה 80, ששימש שנים רבות מחנה ההכשרה הצבאית של חיילי הנח"ל, ובזכות היענות רבה של המועצה המקומית. בראש העמותה עמד אז אל"מ (מיל.) רענן (רני) שריר, שפיקד על הנח"ל בשנים 1975–1978. שריר התגייס לנח"ל כחבר גרעין ב-1953, היה מפקד בנח"ל המוצנח ומג"ד בית הספר למ"כים במלחמת יום הכיפורים, כיהן שנים רבות כיו"ר העמותה ופעל להקמת מרכז מורשת הנח"ל באתר. הוא נקבר בכפר ביל"ו ב-29 בנובמבר 2019.[1][2]

אדריכלות וסמליות

מגדל הזיכרון הבנוי כמעגל שאינו נסגר, ועליו הפסוק "יזכור ישראל ויתברך בזרעו"

את האתר תכננו האדריכלים חנן הברון ומיכאל קראוס. מתווה האתר כולו מעוצב בצורת סמל החטיבה — המגל והחרב — המבטא את שילוב ההתיישבות והחקלאות עם השירות הקרבי.

חנן הברון (1931–2000), אחד משני האדריכלים, נולד בגרמניה ועלה לארץ בגיל שנתיים. הוא היה בפלמ"ח, ב-1949 היה ממייסדי קיבוץ רעים, ומראשוני האדריכלים במחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד. עבודתו החשובה נחשבת בית יגאל אלון בגינוסר. האדריכל ויטוריו קורינלדי, שעבד לצדו, תיאר אותו כ"מאד מינימליסט, כמעט סגפן בתכנון שלו".[1]

סיסמת העמותה, "וָחָי כֹּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁמָּה, הַנָּחַל", לקוחה מיחזקאל מ"ז, ט, שם הנחל הוא נחל המים שמרפא את ים המלח. חסקין מעיר שמציבי האנדרטה לקחו את שש המילים האחרונות של הפסוק "ויצרו סירוס מנותק מהקשר".[1] לדבריו, זהו אתר "המפגיש שתי תחושות לאומיות עוצמתיות ביותר: הזיכרון והתקווה", ונועד גם לפעילות של בני נוער ולא רק להנצחה.[1]

לב האתר הוא מגדל הזיכרון, הבנוי כמגדל פתוח בצורת מעגל שאינו נסגר — סמל לכאב ולחֶסר שנותרו בנפול הבנים. צורתו מזכירה מגדל מים, ברמז לתרומתו של הנח"ל להקמת יישובים ברחבי הארץ. בחלקו התחתון של המגדל משתרע קיר ההנצחה ובו שמות הנופלים. מעל השמות כתוב הפסוק "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם" (ישעיהו נ"ו, ה), הפסוק שנתן את שמו למוסד יד ושם. חסקין משתמש בכתובת הזאת כנקודת מוצא לדיון ביקורתי על הזיהוי בין חללי צה"ל לבין נספי השואה, בעקבות מאמרו של ד"ר מולי ברוג, "צבא השם במדינת יד ושם" (הארץ, 19 במאי 2019).[1][3]

מה יש באתר

קיר ההנצחה ובו שמות הנופלים, בבסיס המגדל
  • מגדל ההנצחה וקיר שמות הנופלים
  • אולם הרצאות ואמפיתאטרון
  • חורשה ובה פארק פעילות לנוער
  • כלי עבודה חקלאיים וכלי נשק פזורים בשטח, המסמלים את שני פניו של הנח"ל
  • מוזיאון המתעד את תולדות הנח"ל מקום המדינה ועד ימינו

שימוש קהילתי

מתחם האתר: המגדל, הרחבה והחורשה שסביבה מתקיימים מחנות הקיץ

האתר אינו משמש לטקסי זיכרון בלבד. בחודשי הקיץ מקיימות בו תנועות נוער רבות — ובהן הצופים, מכבי הצעיר ותנועות הנוער החקלאיות — את מחנות הקיץ שלהן, כך שהמקום מתפקד כמרחב חינוכי חי ולא רק כאנדרטה.

בסקר הטבע העירוני

בסקר תשתיות טבע עירוני (2014) אתר האנדרטה הוא אתר מספר 9, בשטח של כ-197 דונם בין דרך הרכבת, רחוב האורנים ודרך הים, שהוואדי עובר לאורך גבולו הצפוני והמזרחי. הסוקרים תיארו חורשת אקליפטוסים גדולה שתנועות נוער פעילות בה, ובתוכה האנדרטה ומגדל התצפית, וכן קטע פרדס קטן בצפון ומגרשי ספורט במזרח.[4]

השטח נבחן בסתיו, ונמצא שבגלל הדריכה הרבה אין בו כמעט צמחייה עשבונית בצל האקליפטוסים, וקיים חשש שחמציצים ישתלטו עליו. במגדל התצפית יש מושבת קינון של יונים, ובמדשאות פעילים חולדים. לפי "הספר האדום" של צמחי ישראל, בסביבה תועד בעבר השרך הנדיר לשון-אפעה קטנה. הסקר ממליץ לחזור לשטח באביב לסקירה מפורטת ולחפש בו את השרך. לפי תוכנית המתאר, רוב השטח מוגדר שטח ציבורי פתוח.[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 גילי חסקין, "סיור בפרדס חנה וסביבתה", אתר גילי חסקין, 27.11.2020. החומר מובא באישור המחבר.
  2. ↑ גילי חסקין, "תולדות הנח"ל ותרומתו למדינה", אתר גילי חסקין, 17.9.2020. החומר מובא באישור המחבר.
  3. ↑ גילי חסקין, "חללי צה"ל ו'יד ושם'", אתר גילי חסקין, 6.9.2020. החומר מובא באישור המחבר.
  4. ↑ 4.0 4.1 סקר טבע עירוני פרדס חנה-כרכור, כרטיסי האתרים, החברה להגנת הטבע (היחידה לסקרי טבע עירוני) והמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, 2014 (הכרטיסים המלאים, PDF), כרטיס אתר 9.