תל אלון

תל אלון היא התיישבות בודדים שהקימו ב-1927 שלושה עולים צעירים דוברי אנגלית, על גבעות בדרום פרדס חנה, סמוך למגד. היא קדמה בשנתיים להקמת פרדס חנה עצמה, וב-1936 סופחה אליה. השם ניתן על שם האלונים העתיקים שעמדו במקום. ביתה של משפחת שליט עומד עד היום, והוא אתר לשימור בשם חוות בית שליט. השטח החקלאי שסביבה נקרא בסקר הטבע העירוני סובב תל אלון.[1]
המייסדים
שלושת המייסדים היו רווקים: אלפרד קאופמן מקליפורניה, ז'ק (ג'ק) קסלר ממחוז קנט שבאנגליה, ושמואל (מולה) שליט מלונדון. הם עלו ב-1924 ונפגשו ברחובות, שבה התקבצו אז עולים צעירים ומשכילים שחלמו על חקלאות. לפי גילי חסקין, כנראה קירבה ביניהם השפה האנגלית. הם התכשרו בעבודה בפרדס של שלמה גוטהילף ואחר כך שנה במקווה ישראל, מלבד קאופמן, שכבר היה אגרונום.[1]
את הקרקע, חלק מהאדמות שהערבים כינו "רביה", קנו מפיק"א, ומי שטיפל ביישובם היה ד"ר לודוויג פינר. שליט קנה 80 דונם, קאופמן 200 וקסלר 50. בניגוד לתנועות ההתיישבות, שהקימו קיבוצים ומושבים, הם רצו חווה חקלאית גדולה בנוסח אמריקאי, שבה כל אחד גר בביתו ומעבד את אדמתו.[1]
הבתים

משפחת שליט בנתה את הבית שעומד עד היום, ובקומה העליונה שלו עמדת בטון עם חרכי ירי. לידו התחילו לבנות בית לפועלי הנטיעות, שלא הושלם. בהתחלה גרו קאופמן וקסלר יחד עם שליט; כעבור כשנה בנה קסלר בית משלו כמה מאות מטרים משם, לכיוון כביש 650, וקאופמן בנה בית מרשים על הגבעה, בין רחוב המעיין לכביש 65. הבית של קאופמן נהרס לימים בגלל סכסוך בין יורשים.[1] על בית שליט קבוע לוח קרמיקה של "המרכז לתולדות פרדס חנה", שלפיו זה "בית ראשון בפרדס חנה", שבנו קסלר ושליט ב-1928 (ראו חוות בית שליט).
החיים במקום
דודיק (דוד) שליט, בנו של מולה, נולד ב-1932 בבית וגר בו עד 1942. לפי עדותו, שהביא חסקין, הבית היה נוח ומחלונותיו נשקפה הדרך מטול כרם לכרכור, אבל הוא היה מבודד, בלי תחבורה, והיישובים הקרובים היו כרכור וחדרה. היו קשרים טובים עם אחוזת ברין (חוות מגד) שמדרום-מערב, ועם קיבוץ גן שמואל, שבו הייתה קבוצת עולים מריגה; שליט עצמו הגיע לאנגליה מריגה. בימי המרד הערבי ירו לפעמים בדואים על הבית, בלי לגרום נזק של ממש.[1]
החקלאות לא הלכה בקלות. הרפת הייתה של פרות לא גזעיות שנתנו מעט חלב, תפוחי האדמה לא הצליחו, והבארות שחפרו בחול נסתמו מדי פעם. שליט וקסלר באו מבתי סוחרים, וההכשרה הקצרה לא הספיקה. קאופמן, האגרונום, הצליח יותר: הוא היה מהראשונים בארץ שגידלו עצים סובטרופיים, ובהם אבוקדו, אפרסמון ומנגו, וגידל גם עצי נשירים ודגים בבריכה. לפי עדותו של שליט הוא היה איש קשה, וב-1942 הסתכסך גם עם חברי גרעין שהתכשר בפרדס חנה בדרכו להקים את מעגן מיכאל.[1]
הפרדסים
בשנות השלושים שגשג ענף ההדרים. שמואל שליט נעשה פרדסן, וב-1932 היה ממייסדי אגודת אפא"י. בית האריזה הגדול של אגודת תל אלון עומד עד היום כפי שנבנה, מימין לכביש 65 במקום שבו הכביש מתעקל שמאלה, ובמרתף שלו נשארו ציורי קיר של חיילים בריטים. בנו דודי שליט היה לימים יושב ראש אפא"י, והמשפחה מגדלת הדרים עד היום.[1]
הסיפוח ועזיבת המייסדים
פיק"א חייבה את המתיישבים להצטרף לפרדס חנה, והסיפוח נעשה ב-1936. באותה שנה ירד ג'ק קסלר מהארץ, ואלפרד קאופמן עזב ב-1947.[1]
הדרך למקום
מדרך פיק"א פונים מזרחה לרחוב חלוצים, ימינה לרחוב המעיין ושמאלה לרחוב פאר. במקום שבו הרחוב מתעקל שמאלה יוצאת ימינה דרך עפר בין השדות, וכעבור כ-300 מטר מגיעים לבית שליט.[1]

ראו גם
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- סיור בפרדס חנה וסביבתה, מאת גילי חסקין, באתרו (תחנה 3: תל אלון)