בתי שלזינגר
🌳 תקופה 1: ימי הבראשית והאחוזה (1913–1928) – ערך זה עוסק בראשית ההתיישבות בכרכור.
בתי שלזינגר היו חמישה בתי פועלים שנבנו ב-1914 בחלקה הדרומי של אדמת כרכור, על הקרקע שקנה יצחק שלזינגר, יהודי אמיד מרוסיה. גילי חסקין מכנה אותם "השלב העוברי בהתפתחותה של המושבה": הם היו המבנים היהודיים הראשונים שנבנו על אדמת כרכור, שנים לפני בית אחוזה ולפני שהגיעו לשם אנשי אחוזת לונדון.[1]
הקנייה
כדי להשלים את קניית אדמות כרכור ב-1913 היה צריך, מלבד הכסף, למצוא יהודים שאפשר לרשום את האדמה על שמם, כפי שדרש החוק העות'מאני. מנחם אוסישקין פנה ליצחק שלזינגר, בעל מכרות בסיביר, ובפברואר 1913 קנה שלזינגר כ-5,700 (כנראה דונם; היחידה אינה מצוינת במקור) מהשטח, כמחצית מהקרקע שנקנתה, בחלקה הדרומי.[1]
שלזינגר מסר את האדמה לזאב בן יהודה, איכר מחדרה, שהקים עליה משק וקרא לו "אבן יצחק".[1] מכתב בעילום שם ב"הפועל הצעיר" מ-27 במרץ 1914 תיאר את כרכור כיישוב קטן "בין חדרה לזכרון יעקב", שמחציתו שייכת למשרד הארצישראלי ומחציתו "לאיש פרטי, שלזינגר", המעבד את חלקו באמצעות המשרד.[1]
הבתים
ב-1914 בנה הקבלן טוביה קרופיק בצדה המערבי של הנחלה חמישה בתים בני שני חדרים כל אחד, בשביל הפועלים. היו תוכניות לבנות עוד חמישה בתים מרווחים יותר בשביל המנהלים, השומרים ופועלים בעלי משפחות (לפי טובה הורביץ).[1] עד אז גרו הפועלים ושומרי "השומר" בחושות הנטושות של הכפר הערבי. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, ב-1914, עבדו בחווה של שלזינגר חמישה עשר פועלים בבניית בתים, מתוך כשבעים איש שהיו אז בכרכור.[1]
במפה גרמנית מ-1918 המקום מסומן כמושבה (Colony), בלי שם.[1]
אחרי המלחמה
ב-1917 איבד שלזינגר את כל רכושו במהפכה הרוסית. הוא מכר חלק מאדמתו לקרן הקיימת, ועל חלק מהאדמות האלה, יחד עם אדמות של הוועד האודסאי, קמו לימים קיבוץ עין שמר (1927) ומושב גן השומרון (1934).[1]
שלמה שמעוני, שבא לכרכור ב-1924 כדי לבדוק את האדמות שיועדו למושב העובדים, תיאר בזיכרונותיו את "חמשת הבתים של האדון שלזינגר" עומדים באמצע השדה, מערבה מחצר הקבוצה (כיום מוזיאון קיבוץ עין שמר): בשניים גרו, ושלושה עמדו נטושים.[1]
בהמשך נמכרו אדמות שלזינגר לאנשים פרטיים וקמו עליהן שכונות חדשות, וכך הלכה המושבה והתפתחה.[1] לפי אתר בית הראשונים, פועלים רבים גרו בשנותיה הראשונות של כרכור בבתי שלזינגר, ועל חלקה מאדמות שלזינגר בנו פועלים את בתיהם בשכונה שכונתה קבצנסק.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תולדות כרכור, מאת גילי חסקין, באתרו (שם גם צילום של בתי שלזינגר מארכיון בית הראשונים)
לקריאה נוספת
- טובה (וקנין) הורביץ, כרכור מחצבתי: שנים ראשונות 1912–1948, גבעתי, 2004, עמ' 42–54.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 1.9 גילי חסקין, "תולדות כרכור", אתר גילי חסקין, 19 בספטמבר 2020. החומר מובא באישור המחבר.
- ↑ "כרכור: ייסוד, הקמה וימים ראשונים", אתר בית הראשונים.