אחוזת לונדון

מתוך פרדס חנה - כרכור
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

🌳 תקופה 1: ימי הבראשית והאחוזה (1913–1928) – ערך זה עוסק בראשית ההתיישבות בכרכור.

מייסדי חברת "אחוזה א' לונדון" בלונדון, 1913. ד"ר יעקב מאיר זלקינד יושב במרכז, מאחורי השולחן

אחוזת לונדון (רשמית: אחוזה א' לונדון, The First London Achuzah Company) הייתה חברה של יהודים ציונים מאנגליה, שקנתה ב-1914 את רוב אדמות כרכור, וגם השם של השכונה שהקימו חבריה, הגרעין שממנו צמחה המושבה. "האחוזה" שכנה בין רחוב הנשיא במערב לרחוב המייסדים במזרח, ובין רחוב דגניה בצפון לרחוב אחוזה בדרום, וכמה מבתי המתיישבים הראשונים עומדים בה עד היום.[1]

הרעיון: קונים קרקע מרחוק

בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה עודד ארתור רופין, מנהל המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית, הקמת אגודות אחוזה בגולה. יהודים אמידים יחסית חסכו יחד, קנו קרקע בארץ ישראל ומימנו פועלים שיכשירו אותה, מתוך כוונה לעלות בעצמם ולהתיישב עליה כשתהיה מוכנה. כך קמו אחוזות גם ברחובות, ברעננה, במגדל ובפוריה.[2]

האגודה הלונדונית נוסדה ב-15 במרץ 1913 ביוזמתו של ד"ר יעקב מאיר זלקינד, רב, סופר ומתרגם יידיש, שהיה גם מנהלה הראשון. רוב חבריה, כמאה במספר, היו מהגרים מרוסיה הצארית שראו בלונדון תחנת מעבר בדרך לארץ ישראל. הם שילמו לאגודה תשלומים קבועים, וכך הצטבר הון לקנייה במזומן.[1]

הקנייה: 1914

חברת הכשרת הישוב קנתה בדצמבר 1912 שטח גדול בצפון השרון, ובספטמבר 1913 עוד כ-4,000 דונם מצפון לו, במימון הלוואה מיק"א. במרץ 1914 קנתה אחוזת לונדון מתוך שני השטחים יחד כ-8,800 דונם, בכסף של חבריה ובהלוואה של 80,000 פרנק. האדמה נרשמה על שמו של מקס בודנהיימר, ותכנון המושבה העתידית הופקד בידי האגרונום ד"ר מלך זגורודסקי.[1]

עוד לפני שהגיע מתיישב אחד, את השטח שמרו ועיבדו אנשי ארגון השומר, בהם אלכסנדר וציפורה זייד, ששלחו לשם "קבוצת כיבוש". הם נטעו שורות אקליפטוס לסימון הגבולות וחרשו את האדמה.[1]

ההתיישבות: מצריפים מאנגליה לפרדסים

המלחמה עיכבה את העלייה בשש שנים. המשפחות הראשונות הגיעו רק אחריה, ובתחילה גרו בתל אביב. בפברואר 1920 נשלח ישראל עוזרמן לנהל את ההתיישבות, והאגודה שלחה מאנגליה צריפי עץ, מהם נבנו הבתים הראשונים ובית אחוזה, שהיה בתחילה מקום מגורים לעולים. מאורעות 1921 הביאו את זגורודסקי לתכנן את המושבה מחדש, עם בתים צפופים יותר, כדי שיהיה קל יותר להגן עליה.[1]

המתיישב הראשון שבנה את ביתו ב"אחוזה" היה דוד האריס, ממול בית אחוזה, ואחריו באו משפחות בדש, ברשך-דייוויס, לוינסון, שפניצקי, בנדס ואחרות. מתוך כמאה משפחות האגודה עלו בסופו של דבר רק כ-15.[1] גם "מקום שמור" מציין שחברי האחוזה היו הראשונים לקנות כאן אדמה, ב-1913, אבל לא חיו עליה עד שנות העשרים.[3]

השנים הראשונות היו שנים של מחסור במים: הבארות שנחפרו נתנו מעט, מספיק לשתייה ולא לחקלאות. רק ב-1932 הגיעה באר לעומק של 165 מטר ונמצאו מים בשפע, ואיתם אפשר היה סוף סוף לטעת פרדסים.[1]

מאחוזה למושבה

ב-1924 מכרו חברי האחוזה כ-2,000 דונם מאדמתם להקמת מושב עובדים, שבו התיישבו חמש משפחות מהאחוזה ומספר דומה של משפחות מ"המרכז החקלאי". המושב נבלע עם השנים במושבה, ושמו נשמר ברחוב המושב.[1] בשנת 1928, כשהונחה אבן הפינה לבית הקפה הראשון של כרכור, מנה היישוב כמאה משפחות: כעשר של האחוזה, והשאר אנשי המושב ופועלים.[4]

עד 1934 הייתה האחוזה השכונה היחידה של כרכור. אז קמה לידה שכונת פועלים, קבצנסק, שהפכה עם הזמן למרכז המסחרי של כרכור. מאוחר יותר קמו על אדמות שהיו של מתיישבי האחוזה גם היישובים גן השומרון, כפר פינס ועין עירון.[1]

מה נשאר

  • בית אחוזה, הבניין הציבורי של האחוזה. מ-1929 שכנו בו גן הילדים, בית הספר, בית הכנסת, המרפאה, משרד המושבה וסוכנות הדואר עם הטלפון היחיד ביישוב. ב-1987 שופץ והפך לספרייה העירונית.[1]
  • בית כנסת אחוזה, שנבנה ב-1930. כתובת ההקדשה בו מזכירה את זלקינד, שבשם האחוזה "קנה את אדמת כרכור", ואת אלמנתו פועה, שתרמה להשלמת הבניין.
  • בתי המתיישבים, ובהם ביתו של דוד האריס, שעדיין אפשר לזהות ברחובות האחוזה.[1]
  • השם: רחוב אחוזה וכיכר אחוזה, בפינה הדרומית-מערבית של השכונה ההיסטורית.[5]

לקריאה נוספת

  • ל' איזן, ז' בדש, י' מוריס, מ"י פרח (עורכים), אחוזה א' לונדון–כרכור (תרע"ג/1913 – תשכ"ט/1968), כרכור, תשכ"ט.
  • טובה (וקנין) הורוביץ, כרכור מחצבתי: שנים ראשונות 1912–1948, גבעתי, 2004.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 אחוזת לונדון (כרכור), ויקיפדיה
  2. ↑ יוסי כץ, "מפעל ה'אחוזות' בארץ-ישראל, 1908–1917", קתדרה 22, ינואר 1982
  3. ↑ מקום שמור: מאה לכרכור, מקום שמור, ינואר 2013
  4. ↑ בתי קפה בכרכור: Colony of Love, מקום שמור, 2011
  5. ↑ קולנוע אוריון: חורפי וקיצי, מקום שמור, 2013