זוחלים

זוחלים נמצאו כמעט בכל השטחים הפתוחים שנדגמו בתחומי פרדס חנה-כרכור. מגוון בתי הגידול במושבה (שדות חקלאיים פעילים ונטושים, חורשות אלונים, פרדסים, שטחי ביצות, נחלים ואזורי חולות) מאפשר קיום של מינים שונים זה מזה.

עיקר המידע בדף זה מבוסס על סקר תשתיות טבע עירוני בפרדס חנה-כרכור (אפריל 2014), שפרק הזוחלים בו נכתב בידי יעל אולק בהשתתפות יונתן ורונסקי ומאור אולק. הסקר נערך ב-2013, ומסמך ההנחיות משנת 2023 מציין כי הוא "אינו מספיק עדכני".

רקע

בישראל קיימים מעל 100 מיני זוחלים. מיקומה של הארץ במפגש בין אירופה, אסיה ואפריקה מתבטא במגוון אקלימי ובמגוון בתי גידול, המאפשרים מגוון גדול יחסית של זוחלים.

כדי להתקיים, זוחלים זקוקים למקום מחסה, לאזור שבו יוכלו להתחמם (ויסות חום הגוף), למזון, לבני זוג ולנתיב מילוט מטורפים אל המחסה. מכאן שמבנה בית הגידול, כלומר כיסוי הצומח, סוג הקרקע וכיסוי הסלעים, משפיע ישירות על נוכחות המינים במקום.

חלק מהזוחלים "מתמחים" בסוג קרקע מסוים. דוגמה לכך הם הזוחלים החוליים (פסמופיליים), המתמחים במצע חולי ובעלי התאמות מורפולוגיות והתנהגותיות המקנות להם יתרון על פני מינים כלליים. מינים אלו יימצאו לרוב רק בדיונות נעות או מיוצבות למחצה, ולכיסוי הצומח יש בהן השפעה ישירה על ייצוב הקרקע.

שיטת הסקר

לסקר הוקצו שני ימי דיגום. יום הדיגום הראשון נערך ב-27 במאי 2013, והיום השני חולק לשני חצאי ימים (5 ו-11 ביוני 2013) כדי לאפשר גם דיגום לילי בחולות. בכל אתר בוצע חתך (טרנסקט) של שני דוגמים לאורך תוואי הדרך, שבמהלכו נסרק השטח אחר זוחלים ובוצעה הפיכת אבנים. מאגר הנתונים כולל גם עקבות של זוחלים שזוהו בדיגום.

השטחים הפתוחים שנסקרו: חולות קיסריה, חורשת תלמי אלעזר, מזרח כרכור, פרדסי הפטל, שולי בקעת הנדיב ותעלת נחלי מנשה.

ממצאים

זוחלים נמצאו כמעט בכל האתרים שנדגמו. בחלק מהאתרים נמצא רק מין אחד, ואילו בשולי בקעת הנדיב נמצא עושר מינים גבוה יחסית. הסקר מסביר זאת בכך שמדובר בבית גידול מגוון, המשלב שטחים חקלאיים פעילים, שטחי ביצה ואזורים טבעיים, והנמצא במרחק ניכר משטחי יישוב.

הסקר השווה בין החולות המיוצבים בתחומי המושבה, ממזרח לאזור התעשייה של קיסריה, ובין חולות מיוצבים למחצה ממערב לו:

שם המין	שם מדעי	חולות קיסריה מזרח (מיוצב)	חולות קיסריה מערב (מיוצב למחצה)
שממית בתים	Hemidactylus turcicus		+
שממית עצים	Cyrtopodion kotschyi		+
ישימונית מצויה	Stenodactylus sthenodactylus	+	+
שנונית השפלה	Acanthodactylus schreiberi	+	+
נחושית חולות	Chalcides sepsoides		+
זיקית ים-תיכונית	Chamaeleo chamaeleon recticrista		+
חנק משריני	Eryx jaculus jaculus	+	+
צפע מצוי	Daboia palaestinae		+

שלושה מינים בלבד היו משותפים לשני השטחים: ישימונית מצויה, שנונית השפלה וחנק משריני. מספר המינים בחולות המיוצבים למחצה היה גבוה מזה שבחולות המיוצבים. הסקר מציין שהבדל זה עשוי לנבוע ממאמץ דיגום שונה (לילה אחד מול ארבעה לילות), אך ייתכן שהוא נובע גם מדרגת ייצוב שונה של הקרקע: האזור המזרחי צפוף יותר בצומח ולכן מיוצב יותר. דוגמה לכך היא נחושית החולות, מין חולי ותת-קרקעי לרוב, שנמצא רק בחולות המיוצבים למחצה.

בסקר נפרד שנערך בחולות קיסריה מצפון לאזור התעשייה (מחוץ לגבולות השיפוט של המושבה) זוהו חמישה מינים נוספים: צב יבשה מצוי, קמטן, נחושית עינונית, ארבע-קו מובהק ותלום-קשקשים מצוי.

שנונית השפלה

בסקר נמצא מין אחד בסכנת הכחדה קריטית: שנונית השפלה (Acanthodactylus schreiberi). המין נמצא בשלושה אתרים: חולות קיסריה, בריכת נווה רותם וחורשת תלמי אלעזר. הוא אופייני לשטחי חולות ולאדמת חמרה, ואכן אדמות קלות אלו מאפיינות את שלושת בתי הגידול שבהם נמצא.

שימור

כל מיני הזוחלים בישראל הם מינים מוגנים. אוכלוסיותיהם של מינים רבים נפגעו בשנים האחרונות כתוצאה מפעילות האדם, כאשר צמצום והרס של בתי גידול הם הגורם המרכזי לפגיעה. מסקנת הסקר היא שמאחר שנצפו זוחלים בבתי גידול שונים ברחבי המושבה, יש חשיבות לשמור על בתי הגידול הללו ולהמשיך לנטר את אוכלוסיית הזוחלים.

בסקר האתרים הזואולוגיים שנערך במושבה סווגו אתרים רבים כ"ריכוז זוחלים", ורובם מבנים נטושים חסרי גג, בתי אריזה נטושים, בתי באר ובריכות בטון ישנות, מבנים שמשמשים בפועל בית גידול לחרדונים.

ראו גם

מקורות

סקר תשתיות טבע עירוני בפרדס חנה-כרכור: מטרות, שיטות, ממצאים כלליים, מסקנות והמלצות, אפריל 2014. פרק 3.8, "זוחלים בפרדס חנה – כרכור", מאת יעל אולק, בהשתתפות יונתן ורונסקי ומאור אולק.
הנחיות לטיפוח תשתיות טבע עירוני וטיפול במפגעים סביבתיים, ספטמבר 2023, מאת אלון תבור, יחידת הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, בסיוע המשרד להגנת הסביבה.