פרשת בדרק
פרשת בדרק היא תקרית דמים שאירעה בשדות פרדס חנה בדצמבר 1932, בין שומר המושבה יוסף בדרק לרועים משבט ערב אל-טורקמן, ונסתיימה במשפט ובטקס "סולחה" (פיוס) בפברואר 1933. לפי גילי חסקין, זה אחד האירועים שהותירו את רישומם על תולדות המושבה בשנותיה הראשונות.[1]
רקע
בשנים הראשונות של פרדס חנה שמר על המושבה שומר בשכר, ולצדו המתיישבים בתורנות. רובי המושבה הוחזקו ב"סליק", מחבוא נשק שרק מעטים ידעו את מקומו.[1] שכניה הקרובים של המושבה היו בני שבט ערב אל-טורקמן. היחסים איתם כללו גם קשרי שכנות וגם עימותים, בעיקר סביב שטחי מרעה, שבהם נפגשו הרועים בשומרי השדות היהודים. חסקין, בהסתמכו על אתר בית הראשונים, מציין שהחיכוכים הובילו לעתים לאלימות ואף לשפיכות דמים.[1] ראו הביטחון בפרדס חנה עד קום המדינה.
התקרית
את הפרשה מביא חסקין בעיקר על פי יהודה מזרחי, "פרדס חנה: קבוצת ה-800 וקבוצת ה-500", בספר סיפורי מושבות (משרד הביטחון, 1996). בדצמבר 1932 קרא האיכר ארמון לבדרק, שהיה השומר בפרדסי המושבה, כדי לסלק רועים שהעלו את עדריהם על שדה השעורה שלו. למקום הגיעו גם כמה מזקני הבדואים ופרצה תגרה. כדור שנפלט מרובהו של בדרק הרג את איברהים, אחד מזקני השבט, וחבריו היכו את ארמון ואת בדרק קשות. השניים הצליחו להימלט למושבה.[1]
בדיווח של העיתון "דבר", שחסקין מביא בצילום, נקרא האיכר אריה ארמן, התקרית מתוארכת ל-19 בדצמבר 1932, וההרוג נקרא מוצטפא חליל איברהים. לפי הדיווח, שני הפצועים היהודים הובאו לבית החולים "הדסה" בחיפה, ושהו שם תחת שמירת המשטרה.[2]
אחרי ההרג הזעיקו הבדואים את אנשיהם בקריאת "פזעה" ועלו על המושבה. תושבי פרדס חנה הוציאו את הרובים מהסליק וירו לעבר התוקפים, והם נסוגו. משטרת כרכור הבריטית התערבה ומנעה, כלשון חסקין, "שפיכות דמים כגאולת דם".[1]
המשפט
המשטרה עצרה את בדרק ואת ארמון, והשניים הועמדו לדין באשמת רצח בכוונה תחילה. את ההגנה ניהל עורך הדין קרייזמן, ופיק"א מימנה את הוצאות המשפט. בית המשפט קבע שהכדור נפלט מהרובה בשוגג. ארמון זוכה, ובדרק הורשע בהריגה בשגגה ונידון לשמונה חודשי מאסר.[1]
הסולחה
במקביל למשפט ניהלו אנשי פיק"א ונציגי המושבה משא ומתן עם אנשי השבט. ב-28 בפברואר 1933, עוד לפני שהסתיים המשפט, נערך טקס סולחה ברוב עם במחנה הבדואים, ובמסגרתו שולם למשפחת ההרוג כופר של 250 לירות ארץ-ישראליות. חסקין מציין שאירוע הפיוס פורסם בהרחבה בעיתונות של אותם ימים.[1] "דבר" דיווח עליו תחת הכותרת "ברית שלום בין פרדס חנה והתורכמנים".[2]
אחרי הפרשה
בעיתונות של אותם ימים נקרא השומר יוסף בדראק או בידראק.[2] כעבור יותר מעשור, כשנדונה בוועד המושבה השאלה היכן ליישב את העולים מתימן, התנגד יוסף בדרק ליישובם ליד מסילת הרכבת, והוויכוח הוביל לבחירת השטח שעליו קמה שכונת רמב"ם.[3]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 גילי חסקין, "תולדותיה והתפתחותה של פרדס חנה", אתר גילי חסקין, 2020. החומר מובא באישור המחבר.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 "תגרה בשדות פרדס חנה", דבר, 22 בדצמבר 1932, ו"ברית שלום בין פרדס חנה והתורכמנים", דבר, 1 במרץ 1933, כפי שהובאו בקטע עיתונות שפרסם גילי חסקין במאמרו.
- ↑ "שכונת התימנים בפרדס חנה", אתר בית הראשונים, עדות יפת תירם.
קישורים חיצוניים
- תולדותיה והתפתחותה של פרדס חנה, מאת גילי חסקין, באתרו