המושב (רחוב)

מתוך פרדס חנה - כרכור
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

רחוב המושב בפרדס חנה-כרכור - רחוב ותיק במושבה ההיסטורית כרכור, שוקק חיים, עסקים, מסעדות מאפיות בתי קפה ומעדניות.

היסטוריה

ראשית רחוב המושב במושב עובדים שהוקם בשנת 1924 על ידי 10 משפחות. חברי קבוצת לונדון שרכשו את הקרקע התקשו לישבה. האדמה שנרכשה בחציה היתה אדמת טרשים והיה קושי לשכנע מתישבים לגור במקום. לכן, תרמו את האדמה לקק"ל בתמורה לכך שידאגו ליישב את המקום, ויהוו גרעין התיישבות שלאחריו יצטרפו גם חברי קבוצת לונדון. כך קם מושב העובדים. הם התפרנסו בעיקר מעבודה בפרדסי הסביבה. בנוסף היו למתיישבים במושב לולים, גינות ירק ורפת קטנה. חברי המושב השתתפו באופן פעיל במוסדות המושבה ושילמו מס עבור שירותים שקיבלו. לימים המושב לא הצליח להתרחב וחבר להיות חלק מהמושבה כרכור.

דבר⁩, 8 מרץ 1931⁩

"נחבא אל הכלים. רחוב שתי שורות בתים. קרחות פה ושם. נוסד בתרפ"ה 10 משפחות. רובם מי שהיו חברי קבוצת 'תל-צור' על יד זכרון יעקב והשאר חברי קבוצת כרכור. עוד לא הגיעו לביסוסם המלא... מיעוט מתיישבים. חוסר מים, רפת קטנה....שטח המושב כיום 1000 דונם, חלקת אדמה שאחוזת לונדון שנתנה במתנה לקה"ק.... רוב המתיישבים בנו להם לולים מודרנים בכוחות עצמיים בחלק המגרשים סודרו גינות ירק....הרפת לא משוכללת 20 ראש גזע מעורב."

מתל צור לכרכור

לפי זיכרונותיה של ישראלה שמעוני, שהתפרסמו ב-1986 בעלון "המושבה שלנו", הגרעין של המושב התארגן בראשית שנות העשרים בקבוצת תל צור, על המורדות הדרומיים של הכרמל, בהנהגתו של שמעוני. בעזרתו של יוסף הרצפלד מההסתדרות החקלאית קיבלו המתיישבים 1,000 דונם מאדמות אחוזת לונדון. ב-1925 חילקו עשרת המתיישבים את המגרשים, והדבר הראשון שבנו היה הרפתות. בהתחלה גם גרו בהן.[1]

הקושי הגדול היה המים. את מי השתייה העלו בפחים מהבאר שבכרכור הישנה, ליד גן השומרון, וסחבו אותם עד הבתים. רק כשהשלטון הבריטי פירק מחנות צבא ממלחמת העולם הראשונה התקבלו צינורות, ואז הונחה צנרת ממגדל המים, שמשאבתו הפיקה שמונה קוב ביום, והתחילה בניית הבתים: בית אחד לכל שתי משפחות, ובקדימות למשפחות עם ילדים. התקציב הגיע מההנהלה הציונית בצורת המחאות לקניית ציוד חקלאי ב"המשביר". כל מתיישב עיבד כמאה דונם של גידולי שדה, ובנוסף אדמות בור של אחוזת לונדון.[1]

החובות לגוף המיישב התבררו כגדולים מדי. בהסדר הקרקעות של 1934 ויתרו המתיישבים על רוב האדמה ונשארו עם כ-30 דונם כל אחד. רק אז נטעו פרדסים, ואחרי שנפרשה רשת צינורות חדשה, במימון כספי "העברה" מגרמניה, התחילו המשקים להתבסס. מספר המשפחות לא גדל, והמושב נבלע בהדרגה בכרכור והפך לאחד מרחובותיה.[1]


מבנים היסטוריים

מלון ומסעדה ברחוב המושב 48 - מלון שהוקם על ידי משפחת פרוינד בשנת 1935. (ראו קישור חיצוני לסיפור המלון) כיום משמש את מרכז הצעירים של פרדס חנה-כרכור.

מבנים נוספים: בית הפועלים, בית גרטן, השוק הישן בכרכור, צרכניה ותחנת דלק (מקום שמור - ראו קישורים חיצוניים).

בתים ותיקים ברחוב

עדנה פרימן העלתה ב-2020 על הכתב את זיכרונותיה על הבתים הוותיקים בכרכור, וכמה מהם עומדים ברחוב המושב:[2]

  • בית לוביץ, בצומת עם רחוב השניים: ביתם של יעקב וחנה לוביץ. בימי המנדט הוחרם הבית לטובת הממשל הבריטי, והמשפחה הועברה לבית ברחוב המייסדים. לימים חזר יעקב לגור בו עד סוף ימיו.[2]
  • בית סופר, בפינת דרך הבנים: אחד מבתי המושב המקוריים, שבו גרו חיים ופרומה סופר, שהגיעו עם משפחת שמעוני. חיים היה חקלאי, ופרומה ניהלה את משק העזר. הבית המקורי נשמר כפי שהיה, ובחצר נבנו עם השנים בתים של הדורות הבאים. נכדם הופך את סדנת המתכת של אביו, יהונתן, לתצוגה של כלי עבודה ישנים.[2]
  • בית סאלם: בנה אותו הוגו סאלם, שעלה עם משפחתו מגרמניה. בחלק הקדמי, הפונה לרחוב, פתח את האטליז השני במושבה, והמשפחה גרה מאחור. הבן המשיך באטליז של אביו. היום פועל בחלק הקדמי בית קפה.[2] לפי עדות של אמנון הררי, בשנת 1948, כשהיה מחסור בבשר, השיג סאלם בהמות משכן ערבי, וכך סיפק בשר למושבה כולה.[3]
  • בית הררי, בפינת רחוב דגניה: בת-שוע וירחמיאל הררי, יוצאי קיבוץ גן שמואל, קיבלו כאן נחלה. ירחמיאל היה בנאי ולימים מנהל "סולל בונה" באזור, ובת-שוע ניהלה את המשק ועסקה בענייני ציבור. הבית שימש מעין בית ועד, שאליו באו תושבים לשמוע מה קורה בארץ ובמושב. המזווה המקורי נשמר בו עד היום.[2]
  • בית פרוינד: ראו מלון פרוינד. אחרי מותו של פרוינד נקנתה הקומה התחתונה בידי סניף ויצ"ו כרכור.[2]
  • בית פרח, בפינת רחוב אחוזה: ביתם של משה-יעקב ומלכה פרח. מ"י פרח כיהן שנים רבות כמזכיר המועצה, ובנם בנימין נפל בקרב כיס פלוג'ה. הבית עמד סגור שנים, וב-2026 נמכר לקבלן. המשפחה הבטיחה להעביר לבית הראשונים את הארכיון של משה פרח.[2]

הנצחה

שמו של רחוב המושב על שמם של 10 משפחות המתיישבים בגרעין מושב העובדים שקם אז. לפי טובה הורוביץ, בעבר נקרא הרחוב "רחוב קאופמן", על שם הרב קאופמן, שהיה הבעלים של השטח שעליו עומדת היום המכללה (המושב 40), ורק לימים שונה שמו לרחוב המושב.[1]


רחוב המושב היום

מבני ציבור

"הפרדס" – מרכז הצעירים והצעירות (המושב 48, כרכור): בית קהילתי, תרבותי ומקצועי המיועד לתושבי המושבה בגילאי 18–40. מרכז זה מספק שירותים כמו ייעוץ לחיילים משוחררים, פיתוח קריירה, מלגות ואירועי תרבות.

ספריית רחוב

ספריית "הירוקה" - רחוב המושב 29. אשת קשר נועה בן אורי.

חינוך

אמנות

  • ויטרינה (המושב 41) - סטודיו ליצירה בזכוכית

אוכל ומסעדות

  • פורינה (המושב 33) - פיצריה נפוליטאנית
  • קראג'י דגים (Karaji Fish & Market) (המושב 34) - חנות דגים שכונתית ונקייה, המציעה דגים טריים במיוחד לצד מוצרי מזווה משלימים, תבלינים וחומרי גלם ייחודיים לבשלנים
  • אוממיס (Umamis) (המושב 35) - מסעדה יפנית-אסייתית המגישה קערות דונבורי, גיוזות, באנים וראמן עשיר
  • ביגנס (Biguns) (המושב 35) - מסעדת אוכל רחוב לצד חנות לתחביבים קולינריים
  • בלה צ׳או (Bella ciao) (המושב 37) - ביסטרו איטלקי משפחתי המציע פיצות, פסטות עבודת יד וקינוחים באווירה חמה
  • המזווה - בוטיק אוכל (המושב 42) מעדנייה ובוטיק בשרים, נקניקים ; בוטיק נוסף השייך למזווה של "המזווה בוטיק גבינות" שבו ניתן לרכוש גבינות מכל העולם.
  • איזקאיה (IZAKAYA) (המושב 42), בר-מסעדה יפני וסושי בר

קפה ומאפיות

  • המקומית (המושב 27) - בית קפה שכונתי אינטימי באווירה ביתית עם כריכים, מאפים ומגוון מנות טבעוניות וצמחוניות
  • לאוון פטיסרי (leaven patisserie boulangerie) (המושב 33) - מאפייה וקונדיטוריית בוטיק בסגנון צרפתי קלאסי, המציעה מאפים מיוחדים וקפה איכותי
  • מאפיית הנביאים (המושב 42) - במקום לחמים שונים, עוגות, מאפים, קישים, חלות ופינת ישיבה לקפה

חנויות ובוטיקים

  • Yellow כרכור (המושב 29) - חנות נוחות הפועלת בתחנת הדלק פז במרכז הרחוב, פועלת כפיצוצייה ומכולת קטנה הזמינה 24/7 למוצרי יסוד, חטיפים, שתייה ומוצרים דחופים
  • שוזרות באהבה (המושב 35) - חנות בוטיק לפרחים טריים, עציצים, סידורי מתנות ושוקולדים

מספרות ומכוני יופי

  • אילנית קוסמטיקה טבעית ( המושב 33) - קליניקה המציעה טיפולי פנים, פדיקור רפואי, מניקור, שעוות, עיצוב גבות ומיקרובליידינג
  • אלי סופר - עיצוב שיער (המושב 35) - מספרה המתמחה בעיצוב שיער ובתסרוקות לכלות
  • ראסטות וצמות Rasta la vista (המושב 37) - סטודיו מתמחה בקליעת צמות, בנייה, תיקון וסידור של ראסטות.

תרבות וספורט

  • מרכז בנגורה (המושב 44) - מרכז לתיפוף, מחול, מוזיקה ויצירה בהשראת תרבויות מערב אפריקה
  • סטודיו דיאן (המושב 69) - מרחב חוגים, סדנאות וטיפולי גוף-נפש
  • קרוספיט פרדס חנה-כרכור (המושב 42) - מועדון כושר וקרוספיט ותיק ומקצועי
  • סטודיו יהלי פיטנס אימוני כושר ויוגה (המושב 44)

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 ישראלה שמעוני, "המושבה שלנו", גיליון 6, דצמבר 1986, מתוך "המושב בכרכור", אתר בית הראשונים.
  2. ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 עדנה פרימן, "בתי ותיקים בכרכור", תקצירים מכתב יד, אתר בית הראשונים, 2023.
  3. ↑ "אמנון הררי על הקשר עם השכנים הערבים", אתר בית הראשונים.

רשימת מקורות