ישעיהו לויט

מתוך פרדס חנה - כרכור
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

ישעיהו לויט (1968- 1898), נולד בקליניצה[1] שברוסיה. יו"ר תנועת 'החלוץ' בעיר מולדתו, חבר בוועדה החקלאית של המועצה המקומית כרכור, חבר מועצה וממתיישביה הראשונים של המושבה כרכור. שמו נקשר בהיסטוריה המקומית בעיקר בשל אירוע לאומני טרגי שהתרחש בשנת 1929.

פעילות ציבורית ואישית

מגיל נעורים פעל למען ארץ ישראל, עלה בשנת 1917 והצטרף לגדוד העבודה. היה בין 10 התושבים הראשונים של המושב, פעל במסגרת 'הפועל הצעיר' ולאחר מכן במפא"י כמו גם היה מראשוני חברי המועצה.

לויט עבד את אדמות המושבה כרכור בשנותיה הראשונות, המושבה שהוקמה רשמית ב-1913 אך התפתחה משמעותית בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הוא היה חבר בין היתר בוועדה החקלאית שליד המועצה המקומית כרכור. חברים נוספים בוועדה היו: עזרא שפהרד, חיים לוין, יוסף ואלד, שלמה פרידמן ואחרים. [2]

כשהחלו לדון על איחוד המושבות היה בין המתנגדים לכך. הוא טען כי המושבות אינן שוות וכי מפעל המים בכרכור מפיק מים במחיר זול יותר מפרדס חנה כמו גם המיסים בפרדס חנה גבוהים יותר.[3] בין היתר טען כי האיחוד ירע את מצבם של האיכרים בעלי האדמות הקטנות בכרכור ובמקום איחוד יש להקפיד שיהיו פחות פקידים, שגביית המיסים תהיה יותר דמוקרטית ולפי הכנסות האיכרים עצמם. תושבי כרכור מעוניינים להיות עצמאיים והאיחוד יכול להיות חלקי כמו בתיכון משותף או בשירות הוטרינרי.

כלכלת המשק בכרכור

המשקים בכרכור התבססו באותם ימים על פלחה (גידולי שדה כמו חיטה ושעורה) ומשק חי. משום שלא הייתה טחנת קמח מקומית במושבה הצעירה, נאלצו האיכרים לנסוע בדרכים קשות ומסוכנות למושבה הגדולה והקרובה יותר, חדרה, כדי לטחון את גרגירי החיטה ולשוב עם שקי קמח.

פרטי האירוע ההיסטורי ב-1929 הנסיעה הגורלית

ב-11 בנובמבר 1929, נסעו ישעיהו לויט ופניה בדש (אשתו של משה בדש, ממייסדי המושבה) בעגלה מכרכור לחדרה כדי לטחון חיטה לקמח ולערוך קניות. בדרכם חזרה, סמוך לח'ירבת צ'רקס (באזור תחנת הרכבת של חדרה), נסחטו והותקפו על ידי חמישה תוקפים ערבים חמושים. אחד המתנפלים קפץ על העגלה ודקר את ישעיהו לויט בידו באמצעות פגיון. לויט הפצוע הצליח להתאושש, נמלט מהמקום והגיע שותת דם לתחנת חדרה כדי להזעיק עזרה. פניה בדש ניסתה לברוח בריצה, אך התוקפים השיגו אותה, דקרו וירו בה למוות. פניה הייתה קורבנה הראשון של כרכור, כשלושה חודשים אחרי שבוע הפרעות של מאורעות תרפ"ט.

דבר⁩, 13 נובמבר 1929

"10 רגעים מתחנת חדרה לצד כרכור[...]התנפלו עליהם 5 ערבים ששניים מהם היו מזויינים באקדחים ושלושה רוכבים - רובים ופגיונות. אחד מהם פצע את הח' לויט בפגיון ביד ופגע בעורק. לויט קפץ מהעגלה והערבים ירו אחריו 6 פעמים. אוטו שיצא מחדרה מצאהו מתבוסס בדמו בדרך לתחנת הרכבת[....] שוטרים ומבני המושבה יצאו מיד למקום המעשה ומצאו את פאניה באדאש הרוגה."

ההשפעה על היישוב ומערך הביטחון

בעקבות הארוע ערכו התושבים התרמה למען הקמת בניין חזק שישמש מבצר כנגד התקפות נוספות בשל המאורעות 1936-1939. המבצר נבנה בבית הכנסת הגדול בפרדס חנה. [4] בנוסף ההתקפה זירזה את הקמת מערך השמירה והנוטרות באזור, והובילה בהמשך את ממשלת המנדט הבריטי להציב כוחות צבא קבועים ותחנת משטרה.

מותו

ישעיהו לויט נפטר ב 31.1.1968, בן שבעים במותו. במודעת האבל על שמו נמסר כי הלוויתו תצא לבית העלמין בכרכור בשעה שלוש. במודעת אבל נוספת שפורסמה בעיתונות הביעו השתתפות בצערה של המשפחה, המשפחות הבאות: בונימוביץ, ברייער, גלעדי דוד, הופטר, הנדלר, לוינסון, לחמן, מלינוביץ, מנג"ם רפאל, סלם - אטליז, פרלשטין, קרונהיים, ש"ץ ופרב.

ראו גם

רשימת מקורות

הערות שוליים

  1. ↑ נדרש אימות למקום הלידה
  2. ↑ ⁨⁨הארץ⁩, 2 בינואר שנת 1968
  3. ↑ ⁨⁨ ⁩⁩⁨ העיתון דבר 14 יוני 1962⁩
  4. ↑ עיתון על המשמר 30 באפריל 1968