שמורת אלון
| מספר בסקר | 31 |
|---|---|
| שם בסקר | שמורת אלון |
| שטח | 22 דונם |
| אופי השטח | יער פארק של אלון התבור סביב בית קברות מוסלמי |
| מיני דגל | אלון התבור, צבעוני ההרים, שום תל-אביבי, נורית אסיה, שום ארדל, כלנית מצויה |
| ייעוד בתוכנית המתאר | שמורת טבע (כ-30%), קרקע חקלאית ודרך |

שמורת אלון היא שמורת טבע קטנה בפינה הדרום-מערבית של פרדס חנה-כרכור, במשולש שבין כביש 65 לדרך פיק"א (כביש 650), ליד צומת הכניסה למושבה. היא נבנתה סביב יער פארק של אלוני התבור שעומד סביב בית קברות מוסלמי, והוכרזה שמורה כבר בשנות ה-60. בסקר תשתיות טבע עירוני (2014) זהו אתר מספר 31, בשטח של כ-22 דונם.[1]
השמורה
השטח מישורי. מצפון-מזרח לו משתלת דקלים, ומגיעים אליו בדרך עפר שיוצאת מדרך פיק"א אל המשתלה. אין בו מתקנים לקהל מלבד חנייה. ברשימת הממצאים מופיעים "עשרות אלוני התבור עתיקים ומרשימים", ריכוז גדול של חצבים בין העצים, וכתם של צמחיית חמרה ששרד את הריסוס שתואר למטה, ובו גיאופיטים כמו נורית אסיה ושום ארדל. מיני הדגל הנוספים הם צבעוני ההרים, שום תל-אביבי וכלנית מצויה. בין השמורה לדרך פיק"א יש מטע זיתים קטן, ובו גם צמחייה עשבונית מקומית.[1]
המין ה"אדום" של השמורה הוא מקור-חסידה תמים. בסוף 2013, אחרי הסקר, הועתקו לשמורה גם נרקיסים סתוויים.[1]
הריסוס של 2011
ב-2011 ריססו אלמונים את מרכז השמורה בקוטלי עשבים. לפי הסקר, זה היה האזור החשוב ביותר בשמורה מבחינת מגוון צומח החמרה, שאינו מתפתח היטב בצל האלונים. הריסוס הכחיד ישירות את מיני הצומח שם, וכתוצאה מכך פגע קשות בבית הגידול של חרקים ושל חסרי חוליות אחרים, שפעילותם נדחקה לשולי המתחם. בשולי השמורה שרדו כתמים קטנים של צומח עשבוני, שלפי הסוקרים אינם מספיקים כדי לקיים את המערכת האקולוגית המקומית. בזמן הסקר המפגע לא שוקם, והסוקרים כתבו שחייבים למצוא לו פתרון. ברשימת הממצאים נרשם גם זיהום קרקע.[1]
ייעוד והמלצות
לפי תוכנית המתאר, כ-30% מהשטח מיועד לשמורת טבע מוכרזת, והשאר מתחלק בין קרקע חקלאית לדרך מאושרת. הסקר ממליץ על שימור מלא של השמורה כולל אזור חיץ, על שיקום אקולוגי של השטח שנפגע בהובלת רשות הטבע והגנים ובשיתוף הציבור, ועל מניעת בידודה של השמורה באמצעות קשר לשטחים הפתוחים שמדרום לכביש 65.[1]
במסמך ההנחיות שנכתב בעקבות הסקר ב-2023 מופיעה בסביבה גבעת הצבעונים, שבה גדלה דונגית ארץ-ישראלית, כאתר בערכיות "מירבית" שאינו מיועד לשימור, ולכן לפי המסמך יש חשיבות להגן עליו בתכנון: לשקם אותו, להציב שילוט הסבר, ולתגבר את האוכלוסיות של תלתן פלשתי ושל שום תל-אביבי.[2]
ראו גם
- סקר תשתיות טבע עירוני: הסקר ורשימת 47 האתרים שלו
- סובב תל אלון: השטח החקלאי שמצפון
- עצים
- צומח
מקורות
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 סקר טבע עירוני פרדס חנה-כרכור, כרטיסי האתרים, החברה להגנת הטבע (היחידה לסקרי טבע עירוני) והמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, 2014 (הכרטיסים המלאים, PDF), כרטיס אתר 31.
- ↑ הנחיות לטיפוח תשתיות טבע עירוני וטיפול במפגעים סביבתיים, פרדס חנה-כרכור. יחידת הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, 2023, פרק 3.1: האתרים הנבחרים (המסמך המלא, PDF).
לקריאה נוספת
- שמורת אלון באתר "מרחבי טבע" (inature)