העלייה הייקית

מתוך פרדס חנה - כרכור
(הופנה מהדף עליית היקים)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

🍊 תקופה 2: הקמת פרדס חנה וביסוס המושבות (1929–1938) – ערך זה עוסק בהקמת המושבה, הפרדסים והעלייה הייקית, תחנת הרכבת ההיסטורית בפרדס חנה, בית הספר החקלאי פרדס חנה

העלייה היקית לפרדס חנה
תאריך שנות ה-30 של המאה ה-20
מיקום פרדס חנה, שכונת מגד, רחוב הבוטנים, תל שלום
רקע / הקשר העלייה החמישית ועליית הנאצים לשלטון בגרמניה
גורמים מעורבים פיק"א, התאחדות עולי גרמניה, עליית הנוער, ארתור רופין, זאב ברין
תוצאה / השפעה הקמת שכונות חדשות ופיתוח משקים חקלאיים מעורבים במושבה

העלייה היקית לפרדס חנה הוא כינויו של גל ההתיישבות של עולים מגרמניה וממרכז אירופה שהגיעו למושבה פרדס חנה בעיקר במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 (במסגרת העלייה החמישית). לעלייה זו הייתה השפעה מכרעת על עיצוב דמותה החקלאית, הכלכלית, החברתית והתרבותית של המושבה.[1]

רקע והתיישבות

ראשוני העולים מגרמניה הגיעו לפרדס חנה כבר עם היווסדה בשנת 1929, אולם הזרם המרכזי החל להגיע החל משנת 1933, בעקבות עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה והרעת מצבם של היהודים במרכז אירופה.[2] רבים מן העולים היו בעלי השכלה אקדמית ומקצועות חופשיים (כגון רופאים, עורכי דין ואנשי רוח), אשר עברו הסבה מקצועית מלאה לעבודת כפיים ולחקלאות.

בהתערבותו של ארתור רופין, שפנה לחברת פיק"א בבקשה להקצות קרקעות להתיישבות יהודי גרמניה, הוקמו ויושבו מספר מוקדים במושבה:[1]

  • שכונת מגד: נוסדה בשנת 1933 בפאתיה הדרומיים של פרדס חנה, במקום שבו שכנה קודם לכן "אחוזת מגד" – חווה שהקים ד"ר זאב ברין, מייסד חברת מטעי פרי ההדר "מגד". המתיישבים התאגדו במסגרת "אגודת מתיישבי מגד" וניהלו את השכונה כיישוב עצמאי עד ינואר 1939, אז אוחדה רשמית עם פרדס חנה.[3]
  • רחוב הבוטנים ותל שלום: בשנים 1937–1938, עם התגברות הסכנה ליהודי גרמניה, הוקמו מוקדי קליטה נוספים עבור עולים מגרמניה, בהם שכונה ברחוב הבוטנים וכן שכונת תל שלום הסמוכה לכרכור.[3]

כלכלה וחקלאות

המתיישבים היקים פיתחו בפרדס חנה משקים חקלאיים מעורבים שהתאפיינו בשיטות עבודה מאורגנות, רישום מדויק ויעילות. המשקים כללו:

נשות העולים לקחו חלק פעיל ומרכזי בעבודת המשק, בטיפול בבעלי החיים ובניהול החקלאי היומיומי לצד הגברים.

תרבות, חברה ומורשת

העולים הביאו עמם למושבה החקלאית את אורחות החיים והתרבות של מרכז אירופה, שכללו חיי תרבות פעילים, האזנה למוזיקה קלאסית, ספריות ביתיות עשירות והקפדה על ניקיון וסדר ציבורי.

  • מנהג ה"שלאף-שטונדה": במבואות שכונת מגד הוצבו שערים שנועדו בראשיתם לצורכי ביטחון. עד מהרה שימשו השערים לשמירה על מנוחת הצהריים המסורתית ("שלאף-שטונדה"): מדי יום בין השעות 14:00 ל-16:00 נסגרו השערים ונאסרה כניסת כלי רכב לשכונה כדי להבטיח שקט מוחלט.[2]
  • קליטת נוער ולימוד עברית: משפחות מוותיקי המושבה קלטו ילדים ובני נוער שנשלחו מגרמניה במסגרת עליית הנוער ובהנחיית הוועד המאוחד ליישוב יהודי גרמניה בארץ ישראל. במקביל, התאחדות עולי גרמניה סייעה בתקצוב שיעורי ערב ללימוד השפה העברית עבור המבוגרים.[1]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אריה פיאלקוב (עורך), ספר פרדס חנה, הוצאת המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.
  • ארכיון בית הראשונים – תיקי משפחות מגד ותל שלום, רחוב הדקלים 92, פרדס חנה-כרכור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 קליטת עלייה, באתר בית הראשונים – המרכז לתולדות פרדס חנה-כרכור
  2. ↑ 2.0 2.1 חיים פלטנר, צאצאי הייקים של פרדס-חנה התעוררו, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה, 12 בפברואר 2016
  3. ↑ 3.0 3.1 פרדס חנה-כרכור, באתר ויקיפדיה העברית