מרכז המושבה: הבדלים בין גרסאות בדף
(עדכון לפי חלוקת השכונות המעודכנת (נובמבר 2026)) |
(העשרה מאתר גילי חסקין (באישורו): פרק היסטוריה (תכנון קסלמן, כיכר הנשיא, המחלבה, בתי הקפה בתקופת המנדט, קולנוע דקל), תמונה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
'''מרכז המושבה''' הוא הלב ההיסטורי והמסחרי של [[פרדס חנה]], ובה בעת גם שכונת מגורים. זה האזור שסביבו צמחה המושבה משנת 1929, וכיום מרוכזים בו רוב מוסדות הציבור של המועצה, המסחר והבילוי, לצד רחובות שקטים של בתים צמודי קרקע ומשקי עזר על שני דונם. זו השכונה היחידה במושבה שאפשר לחיות בה בנוחות בלי רכב. | '''מרכז המושבה''' הוא הלב ההיסטורי והמסחרי של [[פרדס חנה]], ובה בעת גם שכונת מגורים. זה האזור שסביבו צמחה המושבה משנת 1929, וכיום מרוכזים בו רוב מוסדות הציבור של המועצה, המסחר והבילוי, לצד רחובות שקטים של בתים צמודי קרקע ומשקי עזר על שני דונם. זו השכונה היחידה במושבה שאפשר לחיות בה בנוחות בלי רכב. | ||
== היסטוריה == | |||
[[קובץ:חסקין - כיכר הנשיא, דצמבר 2020.jpg|ממוזער|כיכר הנשיא, דצמבר 2020 (צילום: גילי חסקין)]] | |||
לפי [[גילי חסקין|גילי חסקין]], כבר ב-1928 הכין המהנדס מיכאל קסלמן עבור [[פיק"א]] מפה מפורטת של המושבה העתידית: שלושה רחובות מדרום לצפון, שהם היום (ממערב למזרח) [[רחוב הראשונים]], [[הדקלים (רחוב)|רחוב הדקלים]] ורחוב הנדיב, ביניהם חלקות של חמישה דונם לכל מתיישב, וריכוז של מבני ציבור סביב כיכר. הכיכר הראשית, '''כיכר הנשיא''' (כיכר וייצמן), הייתה בעבר מרחב גדול ופתוח שרחוב הדקלים חצה אותו. החלק ההיסטורי הראשון של מרכז המושבה נבנה בידי פיק"א כבר ב-1936. בחנויות שממערב לכיכר, שבבעלות המועצה, נראית עד היום "משרבייה": חלונות עגולים לאוורור, "המזגן של פעם" (ראו [[דפנות המרכז המסחרי]]).<ref name="hk-tour" /> | |||
את החלב ממשקי העזר הביאו האיכרים למחלבה שפעלה במרכז, במבנה שעומד היום בין חנויות המרכז לסופרמרקט, ואת הביצים למרכז איסוף שליד המחלבה.<ref name="hk-tour" /> בשנות המנדט קמו סביב פרדס חנה מחנות גדולים של הצבא הבריטי. הם קנו מתוצרת הפרדסים ועזרו לפרדסנים לעמוד בהקפאת היצוא בזמן מלחמת העולם השנייה, ובאותה תקופה התמלאו פרדס חנה וכרכור בבתי קפה ובמלונות, שבהם בילו קצינים בריטים לצד המקומיים. אחד מהם היה בית הקפה "גנתי" של הרברט סימון, בפינת רחוב הבנים, שפעל עד השעות הקטנות של הלילה למרות מחאת השכנים.<ref name="hk-tour" /> | |||
ברחוב הדקלים, ליד מפעל [[תבורי]], עמד קולנוע "דקל", שנפתח לפני 1967; פתיחתו הביאה לסגירת קולנוע הקיץ ב[[האמפיתאטרון|אמפי]].<ref name="hk-tour" /> סביב הכיכר עומדים גם [[בית האיכר]], [[בית הראשונים]] ו[[בית ברוזה]]. לדברי חסקין, למרכז היו "ימי זהר", אבל משנות השמונים הוא סובל מהזנחה מתמשכת, והכיכר הפכה למגרשי חניה שמונעים מהתושבים מרחב עירוני פתוח.<ref name="hk-tour" /> | |||
== גבולות ומבנה == | == גבולות ומבנה == | ||
| שורה 49: | שורה 57: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5068408,00.html "כפרי וקהילתי: הצצה למרכז המושבה בפרדס חנה"], ynet, 11 בינואר 2018 | * [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5068408,00.html "כפרי וקהילתי: הצצה למרכז המושבה בפרדס חנה"], ynet, 11 בינואר 2018 | ||
* [https://www.gilihaskin.com/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%a1-%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94/ סיור בפרדס חנה וסביבתה], מאת גילי חסקין, באתרו | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references> | ||
<ref name="hk-tour">גילי חסקין, [https://www.gilihaskin.com/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%a1-%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94/ "סיור בפרדס חנה וסביבתה"], אתר גילי חסקין, 27.11.2020. החומר מובא באישור המחבר.</ref> | |||
</references> | |||
[[קטגוריה:שכונות]] | [[קטגוריה:שכונות]] | ||
[[קטגוריה:מבנים לשימור]] | [[קטגוריה:מבנים לשימור]] | ||
גרסה מ־13:49, 22 בנובמבר 2026
| שנת הקמה: | 1929 (הגרעין הראשון של פרדס חנה) |
|---|---|
| סוג בנייה: | מעורבת: צמודת קרקע ומשקי עזר לצד בניינים של עד חמש קומות |
| שכונות גובלות: | יפה נוף (ממערב), רמב"ם (מדרום-מערב), נווה אשר (מדרום), נווה התות ואלה (מדרום-מזרח), תל שלום (ממזרח) |
| אופי הקהילה: | מעורבת, כל הגילים, אחוז גבוה של ותיקים |
| ציר מרכזי: | דרך הבנים, דרך למרחב |
מרכז המושבה הוא הלב ההיסטורי והמסחרי של פרדס חנה, ובה בעת גם שכונת מגורים. זה האזור שסביבו צמחה המושבה משנת 1929, וכיום מרוכזים בו רוב מוסדות הציבור של המועצה, המסחר והבילוי, לצד רחובות שקטים של בתים צמודי קרקע ומשקי עזר על שני דונם. זו השכונה היחידה במושבה שאפשר לחיות בה בנוחות בלי רכב.
היסטוריה

לפי גילי חסקין, כבר ב-1928 הכין המהנדס מיכאל קסלמן עבור פיק"א מפה מפורטת של המושבה העתידית: שלושה רחובות מדרום לצפון, שהם היום (ממערב למזרח) רחוב הראשונים, רחוב הדקלים ורחוב הנדיב, ביניהם חלקות של חמישה דונם לכל מתיישב, וריכוז של מבני ציבור סביב כיכר. הכיכר הראשית, כיכר הנשיא (כיכר וייצמן), הייתה בעבר מרחב גדול ופתוח שרחוב הדקלים חצה אותו. החלק ההיסטורי הראשון של מרכז המושבה נבנה בידי פיק"א כבר ב-1936. בחנויות שממערב לכיכר, שבבעלות המועצה, נראית עד היום "משרבייה": חלונות עגולים לאוורור, "המזגן של פעם" (ראו דפנות המרכז המסחרי).[1]
את החלב ממשקי העזר הביאו האיכרים למחלבה שפעלה במרכז, במבנה שעומד היום בין חנויות המרכז לסופרמרקט, ואת הביצים למרכז איסוף שליד המחלבה.[1] בשנות המנדט קמו סביב פרדס חנה מחנות גדולים של הצבא הבריטי. הם קנו מתוצרת הפרדסים ועזרו לפרדסנים לעמוד בהקפאת היצוא בזמן מלחמת העולם השנייה, ובאותה תקופה התמלאו פרדס חנה וכרכור בבתי קפה ובמלונות, שבהם בילו קצינים בריטים לצד המקומיים. אחד מהם היה בית הקפה "גנתי" של הרברט סימון, בפינת רחוב הבנים, שפעל עד השעות הקטנות של הלילה למרות מחאת השכנים.[1]
ברחוב הדקלים, ליד מפעל תבורי, עמד קולנוע "דקל", שנפתח לפני 1967; פתיחתו הביאה לסגירת קולנוע הקיץ באמפי.[1] סביב הכיכר עומדים גם בית האיכר, בית הראשונים ובית ברוזה. לדברי חסקין, למרכז היו "ימי זהר", אבל משנות השמונים הוא סובל מהזנחה מתמשכת, והכיכר הפכה למגרשי חניה שמונעים מהתושבים מרחב עירוני פתוח.[1]
גבולות ומבנה
השכונה תחומה בין דרך יזרעאל ורחוב חרמון בצפון, דרך משמרות ממזרח, רחובות החלוץ וחבצלת מדרום, ורחובות הבוטנים והאורנים ממערב. היא מתחלקת לשני פנים: לאורך הצירים הראשיים, ובראשם דרך הבנים, עומדים בנייני מגורים לצד משרדים ומסחר, ומאחוריהם משתרע אזור שקט וירוק של בתים צמודי קרקע ומשקי עזר, שריד לתכנון המקורי של המושבה כיישוב חקלאי שבו כל בית עומד על מגרש גדול.
בתוך המרכז נבדלים כמה מתחמים בעלי שמות משלהם: שכונת דרוקר, רסקו בקצה הצפוני, ואגד.
אוכלוסייה ומגורים
לפי סקירה שפורסמה בתחילת 2018 מתגוררים במרכז המושבה כ-6,000 תושבים, אוכלוסייה מעורבת מכל קשת הגילים, עם אחוז גבוה במיוחד של תושבים ותיקים. הבנייה מעורבת: צמודת קרקע ונמוכה לצד בנייה רוויה, לרוב בניינים של ארבע וחמש קומות. במרכז המושבה אין כמעט עתודות קרקע לבנייה חדשה, ולכן הפיתוח בו נעשה בעיקר דרך פרויקטים של תמ"א 38 בבנייני המגורים. תוכנית המתאר החדשה של המושבה מאפשרת לבנות שלושה בתים על מגרשי משקי העזר, ומכאן צפי לציפוף הדרגתי של האזור השקט.
מוסדות ושירותים
במרכז המושבה מרוכזים גני ילדים, בתי ספר, התיכון, התיכון החקלאי, תנועות נוער, מרכזים קהילתיים, מרכזים מסחריים, סניפי קופות חולים, מגרשי ספורט, הספרייה, האמפיתיאטרון ומרכז אמנויות הבמה. כאן גם בית המועצה, הדואר והבנקים. השוק הישן, שעבר שחזור, נועד לשמש מרכז בילוי ותרבות.
תחבורה
מהשכונה יוצאת תחבורה ציבורית לרחבי המושבה ולחדרה, נתניה, תל אביב, זכרון יעקב ובנימינה, ותחנת הרכבת קיסריה–פרדס חנה נמצאת במרחק דקות נסיעה. בתוך השכונה עצמה רוב היעדים בהליכה.
רחובות בשכונה
בין רחובות השכונה: דרך הבנים, דרך למרחב, הדקלים, החרובים, המייסדים, החלוץ, האורנים, דרך יזרעאל ורחוב חרמון.
בנספח השימור
מרכז המושבה נכלל בנספח השימור לתוכנית המתאר (2015) כאתר מס' 3.1, בקבוצת השימור הרגיל, והוא הנושא הראשון ב"נרטיב המושבה". לפי כרטיס האתר, מדובר במרקם אורבאני היסטורי, שטח של כ-414 דונם בין דרך הים בצפון, רחובות ההדרים והבוטנים במערב, רחובות ההגנה והיוגב במזרח ודרך פיק"א בדרום. המרקם מבוסס על משקי עזר, צירי תנועה ישירים, מבנים צמודי דופן שמהווים מרכז מסחרי, הוואדי הפתוח כריאה ירוקה, ומבני ציבור ראשונים. התכנון הראשוני, סביב הוואדי, הוא של המהנדס החקלאי מ' קסלמן (1929).[2]
הנספח מציע לשמר את מאפייני המרקם:[2]
- קו בניין צדי, כדי לחזק את הנופך הכפרי הירוק בין המבנים.
- העדפת הולך הרגל בחיי הרחוב.
- ריכוז המסחר לאורך הרחובות הראשיים, עם קולונדה גם במבנים חדשים, כדי לשמור על אופי הרחוב המסחרי.
- טיילת עם זיקה לוואדי (פארק אורני הוואדי), ופיתוח בילוי ומסחר.
- הגבלת גובה המבנים ברחובות הראשיים, ומבנים גבוהים רק בעורף המגרשים.
בתוך מרכז המושבה נמצאים עוד אתרים רבים מהרשימה, ובהם בית האיכר, בניין המועצה הישן, דפנות המרכז המסחרי, השוק הישן ובית הראשונים.
ראו גם
- לב המושבה (קהילה לדורות), קהילת הוותיקים של מרכז המושבה
- הסיפור של שכונת דרוקר
- השוק הישן
- רשימת שכונות
קישורים חיצוניים
- "כפרי וקהילתי: הצצה למרכז המושבה בפרדס חנה", ynet, 11 בינואר 2018
- סיור בפרדס חנה וסביבתה, מאת גילי חסקין, באתרו
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 גילי חסקין, "סיור בפרדס חנה וסביבתה", אתר גילי חסקין, 27.11.2020. החומר מובא באישור המחבר.
- ↑ 2.0 2.1 נספח השימור לתוכנית המתאר המקומית לפרדס חנה-כרכור, תכנית מס' 353-0138586, עורכת הנספח: אדר' ד"ר הדס שדר, ינואר 2015 (המסמך המלא, PDF), כרטיס אתר 3.1, עמ' 173–174.
